כיצד מתקרבים איש אל רעהו? מה הוא סוד הקָרְבָּן?
"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר".. (ויקרא א, א) בספר התורה כתובה האות א' במילה וַיִּקְרָא כאות קטנה יותר, ודורשים חז"ל (ראה בעל הטורים שם) שזהו רמז להקטנתו של משה רבינו כאשר הוא רצה להתקרב ולדבר עם ריבונו של עולם.
משה עניו מכל האדם, שם את האגו שלו בצד כשהוא דיבר עם הקדוש ברוך הוא.
בפסוק הבא נאמר: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לה'…" (ויקרא א, ב). אָדָם זהו שם כללי לכל המין האנושי, "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לה'" – כולם יכולים להקריב, כל מי שנקרא אדם, כל אומות העולם, יהודי ושאינו יהודי, איש או אישה, כולם יכולים להקריב קורבן עולה בבית המקדש. על בית המקדש נאמר: "כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים" (ישעיה נו, ז), כולם מרגישים בבית המקדש בבית, כולם יכולים להקריב שם קורבן.
"אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם", וכי חס ושלום התורה דורשת מאיתנו להקריב קָרְבָּן אדם? אלא דורשים חכמים (ראה ברכות דף יז עמוד א) מִכֶּם זהו חלבו ודמו של האדם שמתקרב לקדוש ברוך הוא, ושם את האגו שלו בצד, את הרגשות שלו ואת הרצונות שלו, כמו שאנחנו אומרים אחרי כל תענית ציבור שאנחנו מתענים: ריבונו של עולם כשם שהתעניתי היום ונתמעט חלבי ודמי תחשוב כאילו הקרבתיו לפניך על גבי המזבח (ראה שולחן ערוך או"ח סימן תקסה סעיף ד).
חלק ממני זה הרצונות, זה האגו, זה הרגשות, כדי להתקרב אלייך ריבונו של עולם, קָרְבָּן מלשון התקרבות (מהר"ל גור אריה שמות כא, א, וראה דגל מחנה אפרים בפרשתינו) זה מלמד אותנו שאנחנו רוצים להתקרב איש לרעהו, בתוך החברה, בתוך המשפחה להתקרב לריבונו של עולם, יש צורך להקטין את עצמנו כמו משה רבינו, לשים את האגו בצד ואז אפשר לפתוח בדו-שיח מתוך ענווה ולא מתוך אגו.
