דגלים ושמחה בירושלים
"אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ב, ב). אותות אלו הם הדגלים, אִישׁ עַל דִּגְלוֹ, למה צריך דגל? מה יש בדגל? אנשים צועדים ושמחים והולכים לאור הדגל. "שאו ציונה נס ודגל" (מתוך שירו של נח רוזנבלום, הוא חיבר את השיר בעקבות הקונגרס הציוני הראשון, מילות שיר אלה הם על פי הנביא ירמיה פרק ד פסוק ו).
אומר פירוש נפלא רבנו יוסף חיים בעל הבן איש חי (בן איש חי דרושים בביאורו לפסוקינו): האבות שלנו הם הדגלים, אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם, אברהם יצחק ויעקב, לאורם אנחנו הולכים. אברהם מסמל את המעשים, את המצוות, אברהם בגימטריא שווה ערך לרמ"ח מצוות, גם במדבר שווה ערך בגימטריא לרמ"ח. אברהם מסמל את המעשה הטוב, יעקב מסמל את התורה – "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" (מיכה ז, כ) זה הדגל שמרים יעקב. הדגל שמרים יצחק אבינו זה השמחה. אלו שלושת הדגלים שאנו הולכים לאורם, המעשים הטובים, התורה והשמחה. דגל השמחה מחזיק את שני הדגלים האחרים והוא הדגל המרכזי.
אומר הזוהר דווקא בפרשת במדבר (דף קיח עמוד א) פעם הראשונה והיחידה שהזוהר מדבר על ירושלים: "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ" (ישעיהו סו, י). אומר הזוהר, רק בירושלים יש שמחה, כשנמצאים בירושלים השלימה שהקב"ה שוכן בה, אזי שוכנת השמחה. עם ישראל חוזר מהגלות לירושלים, גם השכינה חוזרת, ואז הכול נראה אחרת. הדגל הזה מוביל אחריו את דגלי המצוות והמעשים הטובים בשמחה. את דגלי התורה, בשמחה. ואת הדגלים של כל החיים כולם. אם חיים בשמחה, קל יותר לחיות, קל יותר לעבור את משברי החיים. והחיים כולם מקבלים צביון אחר ואור אחר, כי אין שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כשמחת ירושלים. שמחת השלימות, שמחת השכינה ששוכנת בתוכנו.
