עבודת המידות היא אישית
בפרשתנו נאמר: "וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ, וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ. וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהוֹר" (ויקרא ו', ג'-ה'). כלומר, הכהן צריך ללבוש בגדי כהונה (מכנסיים, כתונת, אבנט ומצנפת) בעת שהיה מנקה את המזבח משאריות היום הקודם. עבודה זו נקראת 'תרומת הדשן', והיא באה כדי להכין את המזבח לצורך עבודת היום החדש.
מה פירוש המילה "בַד"? אנחנו יודעים שבד זה אריג, ואנחנו יודעים שבד בעברית זה גם ענף. אמנם, רבי אלעזר, בנו של רבי שמעון בר יוחאי בספר הזוהר, מוסיף פירוש חדשני למילה בד (זוהר הקדוש ויקרא דף פ"ז ע"א). אומר רבי אלעזר, פירוש המילה בד בעברית זה גם יחיד. משמעות הדבר שהכהן עובד את העבודה ומכפר על בני ישראל. והוא לובש בד פשוט, בד יחיד, שלא מעורב בו צמר ופשטים יחדיו, אלא רק סוג אחד של אריג.
מדוע נקטה התורה בביטוי "מִדּוֹ בַד" ולא כתבה "בגדי בד"? בנוסף, מצינו במקרא במספר מקומות שהבגדים נקראים מדים: "וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב …וַיַּחְגֹּר אוֹתָהּ מִתַּחַת לְמַדָּיו" (שופטים ג', ט"ז). "זְקַן אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו" – על פי מלבושיו (תהלים קל"ג, ב'). מדוע נקראים הבגדים מדים? המילה 'בגד' היא משורש בגד, ואילו המילה 'מדים' באה משורש מידה, ולכן יש לשאול מהו הקשר בין המילה בגדים למילה מדים?
מדברי המשנה אנחנו לומדים כי המידות הן תכונות הנפש: "אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם. הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ, זוֹ מִדָּה בֵינוֹנִית. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, זוֹ מִדַּת סְדוֹם. שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, עַם הָאָרֶץ. שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ, חָסִיד. שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, רָשָׁע" (משנה אבות ה', י'). הרמב"ם מבאר, שכשם שבגוף יש מחלות, כך גם בנפש ישנן מחלות. חולי הנפש הוא קלקול המידות (שמונה פרקים לרמב"ם פרקים ג'-ד'). עוד מבאר הרמב"ם כי עצם כוחות הנפש טובים כולם, שכן את כל הכוחות ברא ה', ומה' הטוב ודאי שיצא רק טוב. מידת השימוש שלנו בכל כח היא זו המגדירה האם מידתו של האדם טובה היא אם לאו. קלקול המידות פירושו שימוש רב מידי או מועט מידי בכח מסוים בנפש, ותיקון המידות פירושו שימוש ממוצע ונכון בכל כח מכוחות הנפש. הרמב"ם מוסיף דוגמא: כוח התאווה הקיים באדם, בשורשו הוא כוח חיובי. אלא שאדם המשתמש בו בצורה מוגזמת נקרא תאוותן, ואדם שלא משתמש בו כלל ואין לו תאווה לשום דבר נקרא אפאטי. אדם המשתמש בכוח התאווה במידה נכונה נקרא זהיר, וזהו השימוש הנכון בכוח זה.
נמצאנו למדים, כי המכנה המשותף הראשוני שיש לבגדים ולמידות הוא שבשניהם צריך להשתמש בצורה נכונה. הבגדים הם לבושי הגוף והמידות הם לבושי הנפש. וכשם שבגד יפה הוא בגד המדוד בצורה נכונה על גוף האדם, כך גם נפש יפה זוהי נפש המשתמשת בכוחותיה במידה נכונה. על פי הסבר זה, נבין מדוע כאשר הנביאים היו מתנבאים הם היו פושטים את בגדיהם, כשם שמצאנו אצל שאול שהתנבא: "וַיִּפְשַׁט גַּם הוּא בְּגָדָיו וַיִּתְנַבֵּא גַם הוּא לִפְנֵי שְׁמוּאֵל …עַל כֵּן יֹאמְרוּ הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִם" (שמואל א' י"ט, כ"ד). הרב אייזק חבר מבאר, כי הסיבה שהיו הנביאים פושטים את מלבושיהם היא לרמוז על פשיטת המידות הרעות בנפשו של המתנבא על מנת שיהיה מוכן וראוי למדרגת הנבואה (פתחי שערים, נתיב פרצוף ז"א).
הבגדים מסייעים לאדם לגלות את גופו לסביבתו. כשם שבאמצעות הבגד מגלה האדם את גופו, כך באמצעות המידות נפתח צוהר להכרת נפשו של האדם. במקביל לכך, גם הקב"ה מתגלה אלינו דרך מידותיו, י"ג המידות וממנו אנחנו לומדים את עבודת המידות (ראה הרחבה בפרשת כי תשא תשפ"ב). אמנם, המילה 'בגד' באה מלשון 'בגידה', שכן הפעם הראשונה שהוצרכו בני האדם ללבוש בגדים היתה לאחר שהם בגדו בה' בחטא אדם הראשון. המצב הרצוי הוא שהבגדים יגלו את אופיו, תפקידו ומהותו של האדם. אך כתוצאה מחטא האדם, לעיתים הבגד מכסה ומסתיר את המהות הפנימית. לכן, כאשר התורה אומרת "וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד", באה התורה לומר כי הכהן מלבד היותו לבוש 'חיצונית' בצורה נכונה, עליו להיות לבוש 'מידותית' בצורה נכונה. לבושו החיצוני צריך להעיד על מהותו הפנימית. ורק כהן ששלם בשני 'לבושים' אלו ראוי לפתוח את עבודת היום בבית המקדש.
לסיכום – עבודת המידות היא מטרת האדם בעולם והיא השתלמות הנמשכת כל החיים (אורות הקודש ח"ג, רל"ג). להיות יותר טוב כלפי הבריות, לתקשר עם הבריות באמצעות המידות הטובות שלנו. עבודת המידות, אומר רבי אלעזר, היא עבודה אינדיווידוּאָלית. לכל אדם יש את תיקון המידות המיוחד לו בלבד, ואינה דומה תיקון המידה אצל אדם אחד לאדם שני. כל אחד יכול לבד לעבוד ולתקן מידה שלו ולהשתפר במדדים, במידה שלו באופן אישי.
