פנחס קיבל שתי מתנות. הראשונה היא "ברית כהונת עולם" (במדבר כה, יג) – הכהונה תישאר לו ולזרעו לעולם. בנוסף, פנחס קיבל מתנה נוספת: "הנני נותן לו את בריתי שלום" (שם פסוק יב) פירושים רבים נאמרו להסביר את המתנה הזו.
מעשהו של פנחס ייזכר לטובה, כיוון בשעת אותו מעשה נורא ואיום, שיהודי מתחתן עם גויה לעיני כל ישראל, עומדים אובדי עצות משה והזקנים, מערכת המשפט, ההנהגה הדתית, ההנהגה הרוחנית, ההנהגה השבטית. כולם עומדים ובוכים. באותה שעה ראה פנחס מעשה ונזכר הלכה: "הבועל ארמית, קנאים פוגעים בו" (ראה רש"י פרשת בלק כה, ז) ואכן הלך ועשה מעשה בקנאו את קנאתו. אז אמר לו הקב"ה: שמע, אמנם מעשה מתוך קנאה הוא מעשה שלילי, אבל כאן קיבלת שכר כיוון שגם ההלכה כך היא – "קנאים פוגעים בו". זה לא עניין למערכת שפיטה רגילה, עם עדים והוכחות, אלא "קנאים פוגעים בו", וגם זה 'הלכה שאין מורים כן'. לא אומרים לבן אדם "תהיה קנאי", בשום פנים ואופן. פנחס קיבל את ברית השלום. 'שלום' הוא הברכה הגדולה ביותר, שהרי שלום הוא בעצם התיקון של העולם: "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום".
ניגש לרובד הפנימי יותר. אומרים חכמים ש: פנחס הוא אליהו (פרקי דרבי אליעזר פרק מו) אליהו הנביא היה קנאי, ובעצם גילם את דמותו של פנחס הקנאי, כדבריו: "קנוא קינאתי לה' צבאות כי עזבו בריתך" (מלכים א פרק יט פסוק י) הוא הלך ארבעים יום להר חורב לספר לקב"ה שהוא מקנא לשמו יתברך. אמר לו הקב"ה ברמז: "פנה את מקומך, לא מדברים כך קטגוריה על עם ישראל. חייך אליהו הנביא שאתה ממשיך ללוות את עם ישראל וממלא את תפקידך בהשכנת שלום: שלום בתוך ישראל, ושלום בין ישראל לאביהם שבשמים". זהו תפקידו של אליהו הנביא עד ביאת המשיח, כדברי הפסוק: "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא, והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". (מלאכי ג, כג) הגמרא אומרת שתפקידו של אליהו הנביא הוא לשים שלום בעם ישראל, לשים שלום בעולם, להכשיר את הדרך למשיח, "לפני בוא יום ה'", באמצעות שלום.
לדעתי המדרש שב: 'תנא דבי אליהו' (אליהו רבה פרק יד) מבטא יותר מכל את השכנת השלום הזו של אליהו.
אליהו הנביא בא ללמוד בבית המדרש עם רב ענן. שואל אליהו את רב ענן "יש שתי אהבות בליבי ואיני יודע איזו מהן יותר גדולה. אני אוהב בכל ליבי את התורה, ואני אוהב בכל ליבי את עם ישראל. ואני מתלבט, מה אני אוהב יותר?". אומר לו רב ענן: "מה אתה שואל אותי? תגיד בעצמך". אומר לו אליהו: "הבריות אומרים שאהבת התורה קודמת לאהבת ישראל, ואני אומר שאהבת ישראל שבליבי חזקה יותר וקודמת יותר לאהבת התורה".
אליהו בא להשכין שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, בין ישראל לבין עצמם, ובין ישראל לתורה. אומר אליהו "לי ישראל יותר חשובים". האהבה והשלום של ישראל עם הקב"ה, יותר חשובים מהחוק היבש. לכן אליהו מכשיר את הדרך לביאת המשיח. זהו אליהו שמתגלה במהלך הדורות, בברית מילה, בכוס של אליהו הנביא, בכיסא של אליהו הנביא. אליהו הנביא נמצא בצמתים החשובים ביותר בחיינו, וגם בחיי העם הוא משכין שלום, הוא המאחד – "והשיב לב אבות על בנים": שלום בין אדם לעצמו, שלום במשפחה, שלום בחברה, שלום בעולם, שלום שמכשיר את הדרך לגאולה (וראה ליקוטי מוהר"ן חלק א תורה קיז).
