"דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי (שמות כה, ב) למה כתוב "ויקחו לי תרומה"? היה צריך להיות כתוב "וייתנו לי".
תשובה ראשונה לקושי זה נמצאת במדרש אגדה (בובר, שמות כה, ב): כתיב: "לי הכסף ולי הזהב נאום ה' צבאות" (חגי ב, ח), אמר הקב"ה לישראל: התנדבו ועשו המשכן, ואל תאמרו מכיסכם אתם נותנים דבר, כי משלי הוא הכל, לפיכך אמר 'ויקחו לי', משלי.
תשובה שניה לקושי אומר הכלי יקר (וראה גם פירושו של האלשיך הקדוש, ובפירוש הכתב והקבלה) כשאדם נותן צדקה, הוא מקבל יותר ממה שנותן. אדם שנותן תרומה לבניית המשכן, או לכל דבר שבקדושה, הוא מקבל רוחניות, הוא מקבל שכר גדול, ולכן מי שנותן הוא בא באמת לקחת, ולכן כתוב:"ויקחו לי תרומה".
ברגע שהגבאים מבקשים צדקה ואדם נותן צדקה, אז אם הוא נותן את זה מצד הלב, אז הוא באמת בא לקחת. אבל אם הוא נותן בגלל שביקשו ממנו לתת, ללא כוונת הלב אז היא נקראת "תרומה" ולא "תרומתי". כי יותר מאשר העשיר עושה עם העני – העני עושה עם העשיר, הוא מזכה אותו לתת, וזוהי תרומתו.
תשובה שלישית: אדם שנותן כסף, זהב, חומר, החומר כלה אחרי זמן מסויים, אבל הנתינה הרוחנית, המצווה, הטובה הגדולה שהוא עשה, היא קיימת לעד ואותה הוא לוקח איתו, לכן כתוב "ויקחו לי תרומה". אף אחד לא יכול לקחת ממנו את אותה מצווה, את אותה זכות, את אותה טובה (על פי מדרש אגדה בובר שמות פרק לה, ה).
תשובה רביעית: כל הנותן צדקה לא לעצמו הוא מיטיב אלא לכל הבריות מסוף העולם ועד סופו, ואם פתחת ידך לעני – אתה פותח להוריד גשמים מן השמים (מדרש זוטא שיר השירים בובר פרשה א אות טו).
ועתה אכתוב מעשה המובא בחז"ל (על פי אבות דרבי נתן פרק ג אות ט, כמו כן יש גם את המעשה המפורסם על רבי עקיבא והבת שלו כמובא בתלמוד הבבלי שבת דף קנו עמוד ב) ובו נלמד על גודל מצוות הצדקה:
מעשה באדם אחד שהיה רגיל בצדקה, הלך וישב לו בספינה בתוך הים, באתה הרוח וטיבעה את הספינה בים. ראהו ר' עקיבה ובא להעיד על אשתו להנשא, לא הגיע העת לעמוד עד שבא אותו האיש ועמד בפניהם, אמר לו ר' עקיבה לא אתה האיש שטבעת בים, אמר לו כן, אמר לו ומי הצילך מן הים, אמר לו צדקה שעשיתי היא העלתני מן הים. אמר לו מנין אתה יודע, אמר לו כשירדתי לעומקי מצולה שמעתי קול רעש גדול מגלי הים, זה אמר לזה וזה אומר לזה רוצו ונעלה את האיש הזה מן הים שעשה צדקה כל חייו, ועל זה נאמר: "וצדקה תציל ממוות" (משלי י, ב).
נברך את עצמנו שנזכה להיות תמיד מהנותנים צדקה, שנזכה להיות תמיד מהעושים לאחרים חסד, אמן
