מכת כינים, זו המכה היחידה שאומרים החרטומים לפרעה: "אֶצְבַּע אלוקים הִיא" (שמות ח, טו) אנחנו לא יכולים לשנות, אנו לא יכולים לעשות משהו, זה לא כמו מכת דם וצפרדע שגם אנחנו הצלחנו. מדוע דווקא את מכת כינים הם לא יכלו לעשות? מסבירים חכמינו (סנהדרין דף סז עמוד ב) כיוון שאין הכשפים שולטים על ברייה קטנה, ועוד מסבירים חכמים סוד נפלא בהצלחת החרטומים והמכשפים, מתי הם מצליחים? כשהם עומדים על הקרקע. כמו שמצאנו ברבי שמעון בן שטח עם המכשפות, כשהרימו אותם מעל הקרקע המכשפות לא יכלו לפעול את פעולתן (ראה רש"י סנהדרין דף מד עמוד ב ד"ה דבעיא מכסא, וראה ירושלמי חגיגה פרק ב הלכה ב, ועיין גם מדרש עשרת הדיברות, הובא באוצר המדרשים אייזנשטיין עמוד 461) כאן עפר הארץ הפך לכינים, וכשהחרטומים עומדים על הכינים הם לא יכולים לעשות כלום.
הכשפים פועלים כשהמכשף וכוחות הטומאה שלו עומדים על הקרקע, מחובר לחומריות, מחובר לארציות בצורה אדוקה וכשרה. אבל כשמתנתק מהאדמה הוא מבין שזה אצבע אלוקים.
הקב"ה נמצא בכל יצור חי ובכל תא, נמצא ומשגיח. אמונה גדולה לימדו אותנו החרטומים, אמונה שהקב"ה יכול להשרות את הנשמה, יכול להשרות רוחניות בחי, וכשיש רוחניות בחי יש קדושה, יש אפשרות להיתפס בה ולהתקדם.
אנחנו לומדים מכאן איך להתחבר לבורא עולם דרך הנשמה שבתוכנו, דרך הרוחניות שבבריאה, דרך הרוחניות שבטבע, לכן אומרים: אצבע אלוקים, הקב"ה אלוקים שהוא אלוקי הטבע, אלוקים בגימטריא =הטבע (86, ראה פרדס רימונים שער יב פרק ב) אצבע אלוקים נמצאת בטבע.