למה בית המקדש לא יורד כבר מהשמים?
" כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'" (דברים יב, ה) הקדוש ברוך הוא יבחר את המקום ושם תשרה השכינה. שם יבנה המקדש.
ממשיך הפסוק ואומר: "לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה", דהיינו: "לְשִׁכְנוֹ" – הקדוש ברוך הוא ישכון בבית המקדש, אך צריך את המשך הפסוק: "תִדְרְשׁוּ", דהיינו תבקשו מהקב"ה, תתפללו על זה. תדרשו את המקום, באופן פנימי ועמוק מתוך תוככם, תכאבו את חסרונו. צריך כל אחד וכל אחת להבין עד כמה חסר לנו בית המקדש והשראת השכינה. אם נעשה זאת, אז נזכה שיקויים בנו המשך הפסוק: "וּבָאתָ שָׁמָּה".
בעל האימרי אמת שואל מדוע מתחיל הפסוק בלשון רבים: "לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ", וממשיך בלשון יחיד "וּבָאתָ שָׁמָּה"? מתרץ הרב ואומר: תדרוש ותברר למה נחרב בית המקדש? מה הן הסיבות? ותגלה שהיתה שנאת חינם. המילה רבים היא מלשון מריבה ומחלוקת. לכל אחד היתה לו דעה משלו ומעשה משלו. הם לא ידעו להתאחד ולאהוב (ראה אימרי אמת פרשת ראה שנת תרצ"א ד"ה איתא בסיפרי).
אם אתה רוצה את הגאולה, אם אתה רוצה את בית המקדש, אז תתאחד. תהיו אחד. לכן המילה "וּבָאתָ" היא בלשון יחיד. אהבה בגימטריה שלוש עשרה, בגימטריה אחד. כי כשיש אהבה אז השכינה שורה. ואם השכינה שורה אז גם השמחה שורה כמו שכתוב בפרשה: "וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם" (דברים יב, ז) וכאשר השכינה שורה והקב"ה ישכון בתוכנו, אז יקויים בנו הפסוק: "וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם" (ויקרא כו, ה) יהיה בטחון כלכלי ומדיני, אנו נהיה אור לגויים, יחד עם השכינה השוכנת בתוכנו. בבית מקדשנו.
