סוד ההסתכלות הפנימית של רבי שמעון בר יוחאי
"וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם"[1] (ויקרא כו, ו)
נחלקו התנאים[2], מהו: "וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ":
רבי יהודה [בר אלעאי] אומר: לא יהיו לעתיד לבוא חיות רעות, רבי שמעון [בר יוחאי] אומר: יהיה לעתיד לבוא אריה וזאב… רק שהם לא יזיקו[3].
הרמב"ם[4] פסק כדעת רבי יהודה בר אלעאי[5], ומפרש הרמב"ם את הפסוק: "וגר זאב עם כבש" (ישעיה יא, ו) על דרך המשל, שלעתיד לבוא יהיו חיים טובים ופסטורלים, אך אין הכוונה שבאמת זאב יגור עם כבש ולא יטרוף הזאב את העז.
הרמב"ן[6]לעומת זאת מכריע במחלוקת זו כדעת רבי שמעון בר יוחאי: "כי תהיה ארץ ישראל בעת קיום המצוות – כאשר היה העולם מתחילתו קודם חטאו של אדם הראשון, אין חיה ורמש ממית אדם"…
שיטתו של רבי שמעון בר יוחאי[7]היא תמיד להחשיב את הפנימיות, להחשיב את הכוונה ולא את המעשה החיצוני[8].
לכן הוא סובר לדוגמא שדבר שאין מתכוון – מותר בשבת (שבת דף כט:), מלאכה שאינה צריכה לגופה- פטור עליה (שבת דף צט:), דורש הוא את טעם הפסוק (בבא מציעא דף קטו.).
בארץ ישראל – צריכים אנו ליישם את שיטתו של רשב"י ולהסתכל על עם ישראל – בהסתכלות פנימית, בהסתכלות רזית עמוקה, המקרבת ואוהבת כל יהודי באשר הוא, כי כל הדר בארץ ישראל צדיק הוא, למרות שמבחינה חיצונית הוא אינו נראה לנו צדיק[9].
ודע שהרב רפאל ברדוגו ע"ה[10] כתב בדרך דרש, שמבטיח ה', על הרשעים שלא יהיו, כי ישבית אותם ה', וזו כוונת הפסוק לפירושו: כל שיש בו חיות, והוא רע לעולם כמו הרשעים, הוא יושבת.
ויומתקו הדברים על פי שיטתו של רבי שמעון בר יוחאי שאמר: "אנן בחביבותא תלייא מילתא" (זוהר חלק ג דף קכח עמוד א) כלומר: עלינו להגביר ולחזק את האהבה העליונה בין הקדוש ברוך הוא לשכינה, וזאת על ידי שנעורר אהבה למטה כאן בעולם שלנו, אהבה בין איש לרעהו[11].
רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן א תורה רפב[12]) לימד אותנו שצריך למצוא בכל אחד מישראל איזה נקודת טוב, ואפילו אדם שנראה לנו רשע – נמצא בו איזו נקודה טובה, ונשבח את אותה נקודה טובה, אותה מידה או הנהגה טובה שלו, ודבר זה יקרין עליו, ואז אט אט יעזוב זה הרשע את מעשיו הרעים ויחזור בתשובה.
המוכיח מפולנאה[13]כותב: שהמשיח יהיה אוהב ומלמד זכות אפילו על הרשעים הגמורים.
[1] רבנו יעקב אבוחצירא ע"ה בספרו פיתוחי חותם בפרשתנו ביאר שכאשר עם ישראל חוזר בתשובה, בכח תשובתו נעשה שלום וחיבור למעלה בין הקדוש ברוך הוא לשכינה, וממילא כאן למטה בעולם שלנו, לא תהיה שליטה לחיצונים שנקראים "חיה רעה" (ראה זוהר חלק א דף קסט עמודה ב).
[2] תורת כהנים בחוקותי פרק ב, א.
[3] בצפנח פענח על התורה (לגאון הרב יוסף רוזין, המפורסם בכינוי: הרוגוצ'ובר, היה מגדולי רבני לטביה בברית המועצות) בפסוקנו ביאר שלדעת רבי יהודה כאשר חיה רעה פוסקת מלהזיק – מתבטלת "צורתה" בלבד, ואילו מציאותה נותרה כמקודם, ולכן לר' יהודה שמבאר ששביתה זה ביטול המציאות, מוכרח הוא לסבור ש – "והשבתי חיה רעה" משמעו: מעבירם מן העולם, מה שאין כן רבי שמעון שלדעתו גם ביטול התורה נחשב "שביתה", ולכן הוא מפרש: משביתן שלא יזיקו החיות.
[4] הלכות מלכים פרק יב הלכה א.
[5] כן כתב בדרשות הרב יהושוע אבן שועיב בפרשתנו (הרב חי לפני 700 שנה, והיה מתלמידי הרשב"א), ודלא כמו שכתב בזה באוצרות אחרית הימים א (עמוד צז במהדורת תשנ"ג הערה 7) בשם הרב חיים קנייבסקי זצ"ל.
[6] ויקרא כו, ו.
[7] עיין בשער החצר אות נג' שמביא שכל מקום שכתוב בחז"ל: "רבי שמעון בר יוחאי", זאת אומרת שאמר את דבריו אלה אחרי שהיה במערה, וכל מקום שכתוב: "רבי שמעון"– זאת אומרת שאמר דברים אלו לפני שיצא מהמערה.
[8] עיין בקול הנבואה ספר שני מאמר ראשון אות ח' עמוד קמז', וראה גם ליקוטי שיחות של הרבי מלובביץ חלק ז בחוקותי א, הובא באוצר ליקוטי שיחות חלק "לשיטתייהו" עמודים 199-207.
[9] עיין בדברי המקובל האלוקי רבי אברהם אזולאי זיע"א בחסד לאברהם מעיין ג' נהר יב', ועיין עוד בשער החצר אות כ', וכן באות תקפו.
[10] בספרו מי מנוחות בפסוקנו, הרב היה ידוע בכינויו "המלאך רפאל", היה מגדולי חכמי מרוקו לפני 200 שנה.
[11] עיין בספר הגלגולים פרק מ, אדיר במרום עמוד פב (במהדורת הרב פרילנדר שנת תשנ"ה), פירוש הרמ"ז על זוהר חוקת דף קעט עמודה ב, עמק המלך שער יא פרק י.
[12] עיין גם בבעל שם טוב על התורה פרשת קדושים אות ב ואות ג, ובשיחות הר"ן תורה י ותורה צא, וראה בהרחבה בפירוש עוטה אור של הרב אליהו עטיה הי"ו על ליקוטי מוהר"ן כאן.
[13] עיין בעל שם טוב על התורה, בראשית אות קעא, במקור מים חיים אות ק, הרב היה מתלמידי הבעל שם טוב, ואין ספק ששמע את דבר זה מהבעל שם טוב.