בתוך העונשים המוזכרים בפרשה אם לא נלך בחוקות ה' – ישנם פסוקים שהרמב"ן אומר עליהם: 'זו בשורה טובה'. מה קורה בעונש? גלות.
"ונתתי את עריכם חרבה והשימותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחוחיכם והשימותי אני את הארץ ושממו עליה אויביכם היושבים בה ואתכם אזרה בגויים… הייתה ארציכם שממה עריכם יהיו חרבה אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי הושמה… אז תשבות הארץ והרצתה את שבתותיה כל ימי הושמה תשבות את אשר לא שבתה את שבתותיכם בשבתכם עליה" (ויקרא כו פסוקים לא-לה).
בסופו של דבר כתוב: "וזכרתי את בריתי יעקב ואת בריתי יצחק" ואז "ואת בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור" והקב"ה יגאל אותנו ואף גם זאת בארץ אויביהם כשאנחנו בגלות לא מאסתים לא גאלתים לכלותם להפר בריתי איתם כי אני ה' א-לוקיכם". (ויקרא כו פסוקים מב-מה).
אני חייב להזכיר את דברי הרמב"ן המפורסמים (בביאורו לויקרא כו, טז) "ושממו עליה אויביכם" – אף היא בשורה טובה, מבשרת בכל הגלויות שאין ארצינו מקבלת את אויבינו. וגם זו ראיה גדולה והבטחה לנו כי לא תימצא בכל היישוב, בכל העולם, ארץ אשר היא טובה ורחבה ואשר אינה נושבת מעולם והיא חרבה כמוה. כי מאז יצאנו ממנה לא קיבלה אומה ולשון וכולם משתדלים להושיבה ואין לאיל ידם.
מרק טווין הסופר הנודע ביקר בארץ ישראל בשנת התרכ"ז (1867 למנינם) ומגיש לנו תיאור נוקב של הארץ: "מבין כל הארצות המכוערות שבעולם ארץ-ישראל היא האלופה. ההרים חשופים, הגבעות קרחות, העמקים הם ישימון כעור ודל צמחייה. (כן כתב בספרו מסע תענוגות לארץ הקודש, השינוי הדהים את העורך האמריקאי במהדורה החדשה שמתאר שהגיע לארץ בשנת התשכ"ז (1967 למנינם) ונדהם לראות את הארץ פורחת, והוא כותב על כך: "אין ספק שהצינות הפכה את הגיא העכור הזה לארץ ירוקה ופורחת).
את המשך הרמב"ן אנחנו משלימים מדעתנו, מהמציאות שאנחנו רואים (ומי שרוצה לראות בארוכה יראה בספר הנבואה שחיבר בן דודי הרב שמואל אליהו רבה של צפת, בכל הספר יש תיאורים והסברים של נבואות התנ"ך שהתגשמו עם חזרתינו לארץ): הנה שבנו אל הארץ לפני מאה שנה – מאה חמישים שנה. הנה הארץ פורחת והנה הארץ משגשגת ורק 70 שנה עברו מקום המדינה והפכנו למעצמה חקלאית, טכנולוגית, רפואית, צבאית, כלכלית.
מלבישה את הארץ שמלת ירוק, תלמים, שדות ופירות. וזה מחזיר אותנו לדברי יחזקאל הנביא כשעם ישראל חוזר לארץ: "ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא (יחזקאל לו, ח) ועל זה אומרת הגמרא – אין לך קץ מגולה מזה (סנהדרין צח עמוד א).
והארץ נותנת פירותיה בעין יפה לבניה. לא לאף אחד אחר. אלא לבניה השבים אל הארץ (ראה אגרות ראי"ה ג עמוד קנה שזו אתחלתא דגאולה, וראה בתחילת ספר טוב הארץ לרבנו נתן שפירא זיע"א שם מסיר הרב על המסך הרוחני שיש על ארץ ישראל כאשר עם ישראל לא בתוכה) הקב"ה אומר אני חוזר ומשגיח, אני חוזר ונמצא איתכם בתוך בארץ. כשאתם באים מן הגלות, גם אני חוזר מן הגלות. ואם אני חוזר מן הגלות אני זוכר את ברית יעקב ואת ברית יצחק ואת ברית הארץ, והבטחתי לארץ, לבנים, לצמחים להרים ולגבעות של ארץ ישראל שיצמחו ויפרחו.
הקב"ה אומר אני יעשה לכם ניסים דרך הטבע, ניסים בתוך המציאות. כמו הניסים הגדולים שהיו לנו במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת הימים. וממש כהיום הזה יום ירושלים הקב"ה מנהיג את לב כל מלכי העולם ואת כל אומות העולם. כדי שעם ישראל ימשיך ליישב, לצמוח ולהפריח את ארץ ישראל. בעזרת ה' יבוא הגואל ויבנה בית המקדש במהרה בימינו, אמן.
