שמירה על הגוף הנפש
בפרשה ישנו פסוק: "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" (דברים ד, טו).
ולפני כן, בפסוק ט נאמר: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ".. יש כאן שמירת הגוף ושמירת הנפש.
הרמב"ם (פרק יא מהלכות רוצח ושמירת הנפש הלכה ד) לומד מכאן שמירת הגוף והנפש. אסור להסתכן. לא ללכת למקומות מסוכנים, לא לעשות מעשים מסוכנים. אלא לשמור על הגוף ולשמור על הנפש, כי הם קשורים יחד. אותו דבר: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" – הבריאות זה שמירת הגוף. כי הגוף הוא כלי לנשמה, והגוף והנפש קשורים יחד (ראה רמב"ם הלכות דעות פרק ד הלכה א).
"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" תישמר מהמראות האסורים ומהמראות השליליים הפוגמים בנפש האדם. תשמור על הנשמה שלך טהורה ונקייה מכל פגם – זה אזהרה ומצווה חשובה (ראה פירוש העמק דבר דברים ד, טו).
פרשנים אחרים (ראה לדוגמא הרב משה דוד וואלי ע"ה, בביאורו כאן בדברים תנינא) מעמיקים יותר ואומרים: "הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד" – מפני המזיקים הרוחניים. "פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים" – לשכוח זה משהו רוחני, דהיינו האדם צריך גם שמירה גשמית וגם שמירה רוחנית, כנגד השמירה הגשמית יש את הפסוק: "הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד", וכנגד השמירה הרוחנית יש את הפסוק: "פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים" (ראה רעיון דומה לזה בכלי יקר דברים ד, ט).
