פחדים
"כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי, אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם" (דברים ז, יז)? אומרת התורה בפסוק הבא: "לֹא תִירָא מֵהֶם".
שואל הזוהר הקדוש (חלק א פרשת מקץ דף קצח עמוד א ועמוד ב): למה לפחד? למה בכלל התורה אומרת "אל תפחד מהם"? למה אדם מפחד?
דוד המלך בספר תהילים נתן לנו את התשובה: "לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי" (תהילים מט, ו) אומר דוד המלך: יסוד הפחד הוא מימים שהם ימים קשים, ימים של מלחמות, בגלל "עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי" – דברים שאדם דש בעקביו. חוסר הביטחון, אומר הזוהר, שיש לאדם בחייו זה בגלל שהוא לא בטוח שהוא הולך בדרך הנכונה, שהוא לא בטוח בתת מודע שהוא מקיים את כל המצוות ושומע בקול הקב"ה.
דוד המלך אומר: אני יודע את הסוד. אני נזהר מ-עֲוֹן עֲקֵבַי, ולכן הקב"ה מציל אותו.
דוד המלך מבקש: "אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם" (תהילים יח, לח) אני לא מפחד, אני יוצא לקרב בכל מצב. קרב החיים, להתנהלות בכל מצב, כי אני יודע שאני אין לי עֲוֹן עֲקֵבַי.
לעומת אסא שאומר: אני ארדוף, אבל אתה הקב"ה תשלים את המלאכה ותנצח (ראה דברי הימים ב פרק יד פסוק יב) יהושפט שאומר: אני רק אתפלל, ואתה הקב"ה תרדוף ותשמיד את האויבים (ראה דברי הימים ב פרק כ פסוק כב) חזקיהו המלך שאומר: אין בי כח, אין בי ביטחון עצמי, אין בי ביטחון שאני אנצח. אני הולך לישון ואתה הקב"ה תעשה לי את כל העבודה (ראה מלכים ב פרק יט פסוק לה, ועיין עוד איכה רבה פתיחתא ל' על ארבעת המלכים האלו) דוד המלך אומר: אני לא מפחד כי אני עובד את הקב"ה מאהבה, כבן שאוהב את אביו ואב שאוהב את בנו, אין לו מה לפחד. הפחד הוא המחליש. הפחד אצל דוד המלך הופך לדחף, לחיוב, למלא אותו ביטחון. יעזרנו ה' שתמיד נבטח בו, ורק בו, אמן.
