חומש בראשיתפרשת תולדות
הברכה יורדת מהשמיים אחרי שאנו נפעל בארץ. פרשת תולדות תשפ"ד
יצחק אבינו מברך את יעקב גם במידתו מידת הדין .ומבקש ממנו לחבר בן שמיים וארץ. בן העבודה החקלאית לכוונה והתכלית הרוחנית.
בדיוק כמו שהוא נתבקש על ידי בורא עולם ",שכון בארץ" שכן שכינה בארץ." חבר בן מידת הדין ,האידיאלית הרוחנית.לעולם המעשה הגשמי ,על כל המורכבות שלו.
וזה תפקידנו ויעודנו( בני האבות הקדושים.) כפרט וככלל .
ו החיבור של "ויתן"אומרת שלפני הברכה מלמעלה יש "מעשה ".ואין לסמוך רק על הנס.
