"ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה… ויקרבו ימי ישראל למות" (בראשית מז פסוקים כח-כט) והוא קורא לבניו, 12 השבטים, ומברך אותם.
פרשה זו סתומה היא, דהיינו בספר התורה בדרך כלל יש ריווח בין פרשה לפרשה, הריווח הינו של כתיבת 9 אותיות, ואילו בין סוף פרשת ויגש לתפילת פרשת ויחי אין שום ריווח בספר התורה. למה? מסביר רש"י שביקש יעקב לגלות את הקץ לבניו ונסתם ממנו.
מתוך הברכות ל 12 השבטים אנחנו מנסים ללמוד מה יעקב רצה לגלות ולא הצליח. אבל לפי דעתי יעקב כן הראה להם, או בעצם הראה לנו את הדרך להגיע לגאולה, ועל כך אכתוב בסוף דברי.
רבים מן השבטים דימה אותם יעקב בברכתו לחיות: – יהודה לאריה יששכר לחמור, בנימין לזאב, דן לנחש, נפתלי לאיילה. מדוע ולמה עשה כך?
ראיתי פירוש שמפרש שחיות הן ממוקדות מטרה, יש לכל חיה תכונה מיוחדת שבה היא מצטיינת הרבה יותר טוב מאדם.
למרות שהאדם הוא נזר הבריאה, גם לו יש מה ללמוד מהחיות וכדברי הגמרא (עירובין דף ק עמוד ב): אם לא היתה ניתנת התורה, היינו לומדים צניעות מהחתול שמכסה את צואתו, וגזל מנמלה שאינה לוקחת חיטה מנמלה אחרת, וגילוי עריות היינו לומדים מהיונים שהם בני זוג הנאמנים זה לזה.
יעקב שדימה את השבטים לחיות – רמז להם בזה: היו חדורי שליחות ומטרה, אל תסטו מהיעוד שלכם.
שהזאב רעב הוא טורף! "בנימין זאב יטרוף" – הוא ממוקד במטרה שלו ללא כל סטיות ימינה ושמאלה. "גור אריה יהודה" – כשהוא רובץ, כשהוא שואג, כשהוא מלך החיות, הוא ממוקד במטרה שלו ואף אחד לא יזיז אותו. "יששכר חמר גרם" – ודורשים חז"ל: ויט שכמו לסבול – זו עולה של תורה.
הדרך אל המטרה והגאולה כתובה כאן: "כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דיבר להם אביהם ויברך אותם, איש כברכתו בירך אותם".
– היה צריך להיות כתוב 'איש כברכתו בירך אותו'? שהרי כל אחד קיבל ברכה אחרת! וכפי שמסביר רבי חיים בן עטר בספרו 'אור החיים': "איש כברכתו" – הראוי לו. כפי בחינת נשמתו וכפי מעשיו. כפי התכונות שיש לו, כפי הכוח, כפי הפוטנציאל שיש בו לממש. יש לך לדעת כי הנפשות כל אחת יש לה בחינת המעלה. יש שמעלתה כהונה, יש מלכות, יש כתר תורה, יש גבורה, יש עושר, יש הצלחה. נתכוון יעקב בנבואה לברך כל אחד כפי ברכתו הראוי לה, המלך במלכות, הכהן בכהונה וכן על זה הדרך ולא הפך המסילות.
ועל מה ששאלנו למה כתוב בלשון רבים "בירך אותם" עונה אור החיים: אמר אותם לשון רבים, להיות כי ברכת כל אחד ואחד תועיל לעצמו ולכל אחיו. כמו שתאמר שיברך למלך (יהודה) שידו בעורף אויביו, הנה מגיע הטוב לכל אחד. אם המלך מנצח, אז כל אחד ואחד מאזרחי המדינה מרוויח מזה. וכן שירבה מעלת אחד ושפעו (עושר, כהונה, מלוכה, חריצות), דרגתו לכל אחד יגיע גם כן מקצת הדבר. ואני מוסיף ואומר שיעקב התחיל לגלות לנו את הקץ, ומהו? מימוש כשרונותיך בלי סטייה מהדרך, וחלוקת התוצרים שלהם לכולם… כי בזכות האחדות תבוא הגאולה, אמן.
