חוויות של ילדות
"וַיְצַו משֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת", "בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר… נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם", "הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אלוקיכם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת", וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ לְיִרְאָה אֶת ה' אלוקיכם כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:" (דברים לא פסוקים י-יג).
מצוות הקהל היא בסיום שנת השמיטה, בשנה השמינית בחג הסוכות [מצות הקהל האחרונה היתה בחג סוכות שנת תשפ"ג] ישנה מצווה מיוחדת – להיקהל בירושלים בחצרות בית ה' ולשמוע קטעים מספר התורה. כולם ביחד באים. גם הנשים והילדים. איך אפשר לשמוע בדורות עברו בלי אמצעי הגברה? איך אפשר לראות? אלא רואים את החוויה, חווים את החוויה, זה מה שנשאר לילדים לכל הדורות.
למה עושים את זה דווקא בסוף שנת השמיטה? התשובה היא: בשנת השמיטה לא עבדנו. היה לנו פנאי לעסוק ברוחניות (ספורנו ויקרא כה, ב, וכן בהעמק דבר שמות לד, כא, ספר הברית על התורה פרשת בהר לגאון הרב צבי הירש קלישר זצ"ל) עכשיו, במועד שנת השמיטה הגיע הזמן להתאחד. "הַקְהֵל אֶת הָעָם", כולם ביחד מכל קצוות העם, נשים וילדים וגרים, בשביל מה הם באים הילדים? עונה הגמרא: "ליתן שכר למביאיהם" (חגיגה דף ג עמוד א). לילד הקטן נשארה החוויה של האחדות. שאבא שלו לקח אותו וקנה לו ממתק בדרך לשמוע את התורה. נשאר לו טעם טוב, הרגשה טובה ובעיקר אחדות (ראה שפת אמת פרשת בהר שנת תרמ"א, שמצוות השמיטה היא לבוא אל האחדות ש-יד העשירים והעניים שווה בשמיטה, כי הדגשת המכנה המשותף מביאה אחדות שבה נעוץ סוד כוחו של עם ישראל).
