"לֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם" (דברים טז, יט).
מי לא יקח שוחד? אתה! לא רק הדיין. לפעמים יצר הרע בא אל הבן אדם במערכת השיקולים שלו, נותן לו שוחד, שהוא אינטרס מסוים. אם תעשה כך תקבל כך. כדאי לך! תקבל הנאה, סיפוק, מתנת חינם! ועל זה אומרת התורה: "לֹא תִקַּח שֹׁחַד".
אומר הבן איש חי (בסיפרו בן איש חי דרשות, בביאורו לפסוקינו): שוחד זה אותם אותיות של חדש. סברה חדשה יכולה לעלות, להצדיק. ועוד אומר הבן איש חי פירוש נפלא: שו–חד זה הופך את האדם והשוחד לאחד. השופט, הדיין ובעל הדין הופכים לאחד. בדיוק הפוך ממה שרצה הקב"ה. הקב"ה רצה שכל דיין שדן דין אמת לאמיתו, נעשה שותף לקדוש ברוך הוא, הקב"ה והדיין הוא אחד, וכאן, השוחד מעביר את ה"אחד" למישהו אחר. אדם הוא שופט, הוא דיין לעצמו, הוא מחליט החלטות, וההחלטות שלו צריכות להיות מאוחדות עם בורא עולם. ועל זה אמר: "לֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם" (דברים טז, יט).
מי זה החכמים? מה זה "יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים"? אז מה קורה לחכם שהוא עיוור? הוא טיפש! על זה אומרת התורה, אם אתה לוקח שוחד מעצמך – אתה לא חכם! "וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם" – את התורה שמשה רבנו כתב, ואת התורה שבעל פה שנכתבה על ידי חז"ל. ויסלף את הדברים באמצעות השוחד. אז יהי רצון שהקב"ה יזכנו לא לקחת שוחד אפילו מעצמינו.
