ממשלת אחדות ואחריות לכלל, ואיסוף עצמי לפרט
עם ישראל פונים למשה והם אומרים לו אנחנו רוצים לאכול בשר, נמאס לנו מהמן, ואז משה כועס אומר לקדוש ברוך הוא: "הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ, כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן" (במדבר יא, יב) קשה לי אומר משה, אני לא יכול, הם קוטרים, מה אני אעשה? אומר לו הקדוש ברוך הוא: "אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר יא, טז) תאסוף עוד אנשים. אלה שפנו אל משה, התורה אומרת להם: "וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה" (במדבר יא, ד). דהיינו: התשובה ל-אסַפְסֻף זה אֶסְפָה לִּי – דהיינו כינוס.
אתה צריך עזרה אתה לא יכול לבד, אתה טוען שקשה לך, תעשה ממשלת אחדות, תעשה אספה. הן בכלל והן בפרט, כשהפרט מבקש לאכול בשר כי בא לו, הוא לא מוצא את עצמו. התשובה היא תאסוף את כל הכוחות שבך, תתמקד במטרה, תאסוף את עצמך לנקודה אידיאלית, הן בפרט והן בכלל. אחדות פרטית רוחנית, ואחדות כללית חומרית תביא לפיתרון של המצב הקשה.
