למה מכבדים את הזקנים?
"מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן" (ויקרא יט, לב) למה צריך לכבד את הזקנים? כל הפרשה מדברת על "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) ועל שלל מצוות חברתיות, תמיד בסופן ישנה את הסיומת: "וְיָרֵאתָ מאלוקיך אֲנִי ה'" (כמו הסיומת בפסוק שלנו "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם"…) מסביר רבי חיים בן עטר (ראה ביאורו לויקרא כ, ה, וראה גם ביאורו לויקרא יט, לב): תדע לך שהקדוש ברוך הוא נמצא, עם החבר, וכשם שאתה מתנהג לחבר הקדוש ברוך הוא מתנהג איתך, אם אתה מתנהג איתו מלפנים משורת הדין, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, גם הקדוש ברוך הוא יתנהג ככה איתך, וזה הכוונה של וְיָרֵאתָ מאלוקיך.
על פי אותו הסבר של רבי חיים בן עטר, אפשר להבין למה צריך לכבד את המבוגר, כי פשוט הקדוש ברוך הוא היה איתו יותר זמן, הוא נפגש עם ריבונו שלעולם במהלך חייו, זקן ראשי תיבות זה קנה ניסיון (ראה קידושין דף לב עמוד ב, תורה תמימה הערות ויקרא פרק יט הערה רמא) הניסיון של המבוגר הוא מפגש עם ריבונו של עולם והוא מכיר אותו יותר לכן אנחנו מכבדים אותו.
