משמעות ה-"שם" שנותנים ההורים לילד
ה-"שם" שנותנים ההורים לילד, הוא משמש לו כ-מצפן וקריאת כיוון לאורך כל חייו.
"וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ", "וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא לוֹ בִנְיָמִין" (בראשית פרק לה פסוק טז ופסוק יח) רחל קראה לבנה ברגעים האחרונים של חייה בן אוני, דהיינו: בן צערי (ראה פירוש רש"י כאן), זאת הייתה לידה קשה. אבל אביו קרא לו בנימין, בן ימיני, כי כח האדם הוא בימין שלו, כך מסביר הרמב"ן את השם שיעקב נתן "בֶּן אוֹנִי" מלשון כח, כדברי הפסוק: "כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי" (בראשית מט, ג), זוהי הסתכלות אחרת.
ישנם מצבים בחיים שבאותו המצב אם אדם מסתכל עליו באופן חיובי, בזכות ההסתכלות הוא נותן לו משמעות חיובית לכל החיים. השם של האדם הוא המהות שלו (ספר חסידים סימן רמד, מגיד מישרים לרבי יוסף קארו פרשת שמות מהדורה קמא ד"ה אבל רזא, שער הגלגולים הקדמה כג, ועיין עוד בדברי רבנו חיים בן עטר ע"ה בספרו חפץ ה' לברכות דף יג עמוד ב) שם שקראו לו אביו ואמו, שם שקראו לו חבריו, שם שקרא לו הקדוש ברוך הוא (ראה קהלת רבה ז, ג) אביו אומר לו התפקיד שלך, הכיוון שלך, הוא להיות בצד ימינו של הקדוש ברוך הוא. ואכן בית המקדש בחלקו של בנימין, בנימין נקרא ימין השם, פעולותיו ומעשיו של בנימין הצדיק שמת בלי חטא (שבת דף נה עמוד ב, ועיין מה שפירש רבנו האר"י בזוהר הרקיע פרשת משפטים עמוד פ) זה היה הכיוון שאביו נתן לו.
