התייצבות חיובית (תשע"ח).

"אתם ניצבים היום כולכם לפני ה'… כל איש ישראל" (דברים כט, ט) מה זה ניצבים? הקונוטוציה היא – עומדים לדין. עומדים בראש השנה לפני הקב"ה ומתחננים ומבקשים ומתפללים שתהא השנה הבאה עלינו לטובה שנה טובה.

אולם המילה "ניצבים" = עומדים יציב, חזק. סובלת כמה וכמה פירושים ( ראה בספר שפתי כהן על התורה לרבנו מרדכי הכהן מצפת ע"ה, שחי לפני כ- 450 שנה, שפירש מדוע במעמד הר סיני נאמר: "ויתיצבו בתחתית ההר" (שמות יט,יז) ואילו כאן נאמר: "אתם ניצבים" שהוא לשון קיום ויציבות, וביאר שמעמד הר סיני היו ערב רב שהחלישו את ישראל, וכאן אין ערב רב)רש"י (על פסוק ט) אומר: מלמד שכינסם משה לפני הקב"ה ביום מותו להכניסם בברית.

בספר דברי מרדכי דברים (עמוד שטו) מרן הראשון לציון הגאון הרב מרדכי אליהו זיע"א מביא את פירושו של הזוהר הקדוש (שמות חלק ב דף לב עמוד ב) כשהוא מתייחס למילה ניצבים, בהקשר של הפסוק באיוב (פרק א פסוק ו): "ויהי היום ויבואו בני הא-לוקים להתייצב על ה' ויבוא גם השטן בתוכם". להתייצב פירושו שעומדים הקטיגור והסניגור במשפט ומתייצבים לפני השופט. ונתונים לחסדי המשפט.

גם אנו בימים אלה שהם לפני ראש השנה, משתדלים אנו בימי אהבה ורצון אלו, להיטיב את מעשינו, כדי שיגברו הסנגורים שלנו על מי שרוצה לקטרג עלינו.

וישנה התייצבות, אומר הרב מרדכי אליהו, שהיא שלילית לחלוטין: בתנ"ך מצינו את דתן ואבירם שחלקו על משה רבינו, "יצאו ניצבים פתח אוהליהם" (במדבר טז, כז) אומר רש"י שם – ניצבים בקומה זקופה לחרף ולגדף. כמו גולית הפלישתי שכתוב עליו "ויתיצב ארבעים יום" (שמואל א פרק יז פסוק טז) בחוצפה. בעזות מצח. גוליית עומד ומתייצב ומחרף ומגדף את עם ישראל ואת בורא עולם. זו התייצבות שלילית. (וראה מה שכתב בזה הגאון הרב יהודה ברדוגו ע"ה בספרו מים עמוקים (הביא דבריו בספר חכמי וגאוני מרוקו חלק ב עמוד 1427): שהתייצבות גוליית היא בבחינת: "עז פנים לגהינם", ומול זה צריך עזות פנים של קדושה ולהיות ניצב באופן חיובי).

פירוש שלישי אומר הרב מרדכי אליהו: התייצבות כאן, היא כמו שמוזכר במעמד הר סיני "ויתייצבו בתחתית ההר" (שמות יט, יז) אומר בעל הטורים: ההתייצבות הזאת היא התייצבות חיובית, זו התייצבות שבה כל ישראל קיבלו עליהם עול מלכות שמים (ויש לומר שבעל הטורים דעתו אחרת מפירוש השפתי כהן שכתבתי מקודם, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים).

וכמו שכתב אור החיים הקדוש (בסוף פירושו לפסוק ט): עוד רמז באומרו: "אתם ניצבים לפני ה'" – לפי שכל מה שהוא מרוחק מהקדושה קומתו נמוכה וראשו שפלה. על זה אמר, כי בהיותם לפני ה' ניצבו ונשאו ראשם. (ורבנו משה דוד וואלי זיע"א בביאורו דברים תנינא בעמוד שיב ביאר שמדובר כאן בקופה זקופה של הנשמה, שנזקפה ונשלמה בכל המוחין והאורות שלה, בניגוד להתייצבות של דתן ואבירם, ששם זה היה התייצבות הגוף בקופה זקופה ובגאווה).

פירוש הוא מכונן ומתווה דרך. כשעומדים לפני ה' – אנו עומדים בביטחון, כשעומדים רחוק מה' עומדים ברפיסות. בכל החיים. בכל מצב.

ולכן יהודי אם הוא מרגיש שהוא עומד לפני ה', ושהוא קרוב לה', זה אומר שהקדוש ברוך הוא שוכן בקירבו.

כמו שאנו אומרים כל יום: "נשמה שנתת בי טהורה". הנשמה שנתת בנו – זו קדושה שנמצאת בתוכנו, ולכן אנחנו יכולים ללכת בביטחון, בעוצמה, ולעמוד לפני כל שופט ולפני כל דיין ולהגיד אנחנו זכאים בדין.

אז אחי היקר תנצל כל יום לעשות עוד מצוות ומעשים טובים, ללמוד עוד שיעור תורה והלכה, כי בעלי הרמז אומרים (ראה פיתוחי חותם לרבנו יעקב אבוחצירא ע"ה כאן): נצבים בגימטריה קצב (192) לרמז לנו שכל יום צריך אדם לחשוב על קצבת ימים, ואיך למלא את החיים ברוחניות.

התשובה וארץ ישראל (תשע"ט)

פרשת ניצבים נקראת לעולם בסוף השנה לקראת ימי התשובה הגדולים של ראש השנה ויום הכיפורים, משום שהיא עוסקת בפרשת התשובה. הפרשה שלנו מדברת על השיבה לארץ ועל התשובה. תשובת היחיד ותשובת העם, קשורים יחד. מאוד מעניין מהו תהליך התשובה של כלל ישראל בדרכו לגאולה. מתי הוא מתחולל?

אנחנו רואים בימינו תהליך תשובה שלא היה כמותו 2,000 שנות גלות. יהודים מגיעים לארץ, חוזרים לאבא שבשמים, מקיימים מצוות, אוכלים כשר. מקיימים, עושים, רוצים, מסורתיים, יותר ויותר התקרבות לאבינו שבשמים. בכל התחומים. וזה קשור לשיבה לארץ.

וכך נאמר בפרשה "וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ שָׁמָּה". בגלות תתחיל לחשוב, "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ" (דברים פרק ל פסוק א – ב). מתי? בגלות. "בְּכָל הַגּוֹיִם" – בכל הגלויות. אומרים הפרשנים, שעצם המחשבה שנשארנו אחרי כל הצרות והייסורים והגלות הארוכה, לעומת מעצמות שנכחדו, היא עצמה תשיב אותך בתשובה (ראה ילקוט שמעוני ירמיהו רמז שיב, רמב"ם אגרת תימן פרק א, הקדמה לסידור בית יעקב – סולם בית אל דף ד עמוד ב לר' יעקב עמדין, פירוש רב פנינים דברים פרק ל).

שלב הבא – "וְשָׁב יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים… אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ, וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ" – דמוגרפיה. אחרי התהליך הראשון של "וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ" בכל הגויים, הנה בא התהליך השני שבו הקב"ה מקבץ אותנו לארץ.

והנה השלב השלישי – בארץ, אחרי שהגענו לארץ. "וּמָל ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ" (דברים פרק ל פסוק ו). השלב השלישי הוא: בארץ תהיה תופעה שאין לה אח ורע. תופעה של חזרה – חזרה לשורשים, חזרה למקורות, תופעה של שינוי, תופעה של שיבה. לשוב לעצמיות שלנו, לשורשים שלנו, לתרבות שלנו, לרוח שלנו, למסורת שלנו, לתורה שלנו. אבל זה נאמר בצורה יותר חזקה, "וּמָל ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ". זה יותר חזק מחזרה בתשובה רגילה. שינוי תודעתי, שינוי עצמי. שינוי שאנחנו רואים אותו ברחובות (עיין פירוש עקידת יצחק, דברים שער המאה עמוד קטז: – דפוס אופסט ברודי כץ).

והשלב הרביעי "וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו…" (דברים פרק ל פסוק ח). תשובה ראשונה היא נקראת "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ", תשובה יותר מעמיקה נקראת "מילת הלב", והתשובה היותר חזקה "תָשׁוּב אֶל ה' אֱלֹקֶיךָ" תתקרב יותר. "כִּי יָשׁוּב ה' לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ" (שם פסוק ט) – כשאתה תחזור לארץ, הקב"ה יחזור אליך. ושב ה' איתך מהגלות, מהצרות, "וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים". הקב"ה יחזור להיטיב איתנו כמו בזמן קדמון. כמו בזמן השיא שלנו – תקופת מלכות דוד ושלמה. הקב"ה יהיה איתנו וישמור עלינו. למה? "כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ" (שם פסוק י).

התהליך של חזרה בתשובה והתהליך של השיבה לארץ קשורים ביחד. ואנחנו רואים שתהליך שיבה בתשובה חל אחרי שחזרנו לארץ ולא לפני כן. לפני – תהליך קטן – עצם העלייה לארץ הוא הצעד הראשון (ראה בספר אם הבנים שמחה מהדורת תשמ"ג עמוד קט – קיב, אורות התשובה פרק יז אות ב). אבל בארץ, יהיה מבול של חזרה בתשובה, מבטיחה לנו התורה. והנה אנחנו רואים שדברי התורה מתקיימים – שיבה לארץ ושיבה לישראל סבא.

לסיכום: למדנו שהתשובה והגאולה מופיעים בצורה הדרגתית. תחילה קיבוץ גלויות מתוך לחץ הגלות וזו התחלת התשובה, ואחר כך מהלך הדרגתי של תשובה "עַד ה'" שהולכת ומעמיקה עם הזמן עד לחזרה בתשובה הגמורה – "כִּי תָשׁוּב אֶל ה'".