הליכה בדרך ה' (תשע"ח)

ישנו פסוק מאוד יסודי בפרשה: "יקימך ה' לו לעם קדוש כאשר נשבע לך,כי תשמור את מצוות ה' אלוקיך, והלכת בדרכיו".(דברים כח,ט)  במילים "והלכת בדרכיו" – מקופלות הרבה מצוות, הרבה הנהגות, והרבה מעשים.

מהם דרכיו של הקב"ה ? אומרת הגמרא (במסכת סוטה דף יד עמוד א, ובמסכת שבת בדף קלג עמוד ב, וראה חידושי אגדות למהר"ל על סוטה שם, וכן בנתיבות עולם נתיב גמילות חסדים פרק א שמסביר שרק במידת החסד שייך ללכת אחרי ה', אבל לא במידת המשפט): ההתנהגות שלו – מה הוא רחום וחנון, אף אתה תהיה רחום וחנון. מה הוא גומל חסדים, אף אתה תהיה גומל חסדים, מה הוא דואג לכל באי העולם בחינם, אף אתה תדאג לכל באי העולם חינם. (יש להעיר שהגמרא במסכת סוטה מתייחסת בהידמות למידות ה', והגמרא במסכת שבת עוסקת בהידמות לפעולות ה', ועיין בספר המצוות לרמב"ם מצוות עשה ח, ובעיון בדברי הרמב"ם ראה בספר מצוה ברה חלק א (במהדורה שניה זה עמודים קלד-קמז) של ידידי הגאון הרב יהושוע ויצמן שליט"א ראש ישיבת ההסדר מעלות). דבר זה הוא בתחום המידות ולאו דוקא בתחום המצוות המעשיות. וזה מקשר אותנו לפסוק בתחילת הפרשה. אדם מביא ביכורים, עומד בבית המקדש לפני הכהן ואומר לכהן, הבאתי את הביכורים, "עשיתי ככל אשר ציוויתני" (דברים כו, יד) אומר רש"י: מה זה "ככל אשר ציוויתני"? שמחתי במצוות הביכורים, ושימחתי בו אחרים. זהו מה שהקב"ה ציווה אותך. קיבלת פירות, קיבלת תבואה – תשמח בה אחרים. תיתן אותם לאחרים, תבין שלא הכל שלך. לא הכל בא מעוצם ידך, ממעשיך. אלא זה בא מהברכה של הקב"ה.

אז יהודי יקר! תלך בדרכו של הקב"ה. מה שנתנו לך, תיתן מזה לאחרים ואחרים ישמחו. אם תנהג כך אתה תעשה להם את היום, אין כאן רשימה של דברים "בין אדם למקום", אלא דווקא: "בין אדם לחבירו" (ראה ביאור המלבי"ם לישעיהו נח,ב שביאר ששורש מצוות בין אדם לחבירו זה "והלכת בדרכיו") ודע שאם כאן בעולם הזה אתה גומל חסד, ונותן ומרחם – אותה מידה מתעוררת בעולם העליון עליך ועל כל עם ישראל (בעל שם טוב על התורה פרשת נח אות קלז).

כי האדם בגופו דומה הוא לצורה העליונה (ועל זה יסד הרב משה קורדוברו ע"ה את ספרו "תומר דבורה") וככל שהאדם ידמה לקדוש ברוך הוא, כך הוא יהיה שלם יותר (ראה דרך ה' לרמח"ל חלק א פרק ב – בתכלית הבריאה פיסקה ב).

כזה היה מור אבי חכם שמעון בן אליהו ע"ה, שהשבוע בתאריך כא' אלול – יום הפטירה שלו. איש של חסד, איש של נתינה ועשייה למען הכלל, איש של הכנסת אורחים, איש שהולך בדרכיו של ה' ללא כחל וסרק.

כשמגיעה הנשמה לעולם העליון ושואלים אותה מה עשית בעולם הזה? (ראה שבת דף לא עמוד א) יכולה הנשמה לומר "עשיתי ככל אשר ציוויתני" – שמחתי ושימחתי אחרים. נתתי לאחרים, הענקתי, עשיתי חסד, הלכתי בדרכיו של הקב"ה, כי כל המשמח לב אומללים דומה לשכינה (כן כתב הרמב"ם בהלכות מגילה פרק ב הלכה יז).

אחתום בדבריו של רבנו חיים פלאג'י זכותו תגן עלינו (בספרו תוכחת חיים לפרשת וירא, עמוד פג בהוצאת מעין) שאמר שכמו שכאן בעולם הזה האדם מקבל אורחים בשמחה, כן יזכה שיקבלוהו הצדיקים לעולם הבא, אמן.

בניין האישיות (תשע"ט).

השבוע יהיה כ"א אלול הוא יום הפטירה של מו"ר אבי, חכם שמעון זכר צדיק לברכה, יהיו הדברים לעילוי נשמתו.

הפרשה מדברת "וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ" ואומר האור החיים הקדוש (דברים פרק כו פסוק א, ובאור החיים הקדוש בפסוק ה): "וְהָיָה – לשון שמחה (ע"פ בראשית רבה פרשה מב אות ג)… והצצתי בפרשה זו שרומזת גם כן ביאת ארץ העליונה, ואמר "וְהָיָה כִּי תָבוֹא" שאין ראוי לאדם לשמוח אלא כשיבא לארץ העליונה על דרך אומרו (משלי פרק לא פסוק כה) וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן". אחרי מאה ועשרים שנה שאתה מגיע אל הארץ העליונה, מה הבאת ביד? מה שמת בטנא? איזה ביכורים הבאת?

אדם שעשה דברים טובים וחיוביים בעולם הזה, הוא בא עם ימיו בידו, וזה ביאור הביטוי "בא בימים" – לא היה יום שאני יכול להגיד 'בזבזתי אותו', כל יום עשיתי משהו חיובי; משהו בבניין העולם, בבניין האישיות, בחיים, בשמחה (זוה"ק חיי שרה דף קכט עמוד א, וראה שפת אמת פרשת חיי שרה שנת תרל"א). ולכן, אומר "האור החיים" – אדם שמביא איתו את התובנות שלו, את המעשים הטובים שלו, את המעשים של הילדים שלו, כל מה שהוא מביא איתו לעולם העליון מפנים לו דרך ואומרים לו.

וככה מסופר בפרשה, אדם שמביא ביכורים קורא מקרא ביכורים ואומר "וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי… וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב", ואז מביא הביכורים אומר: "וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה'… בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת… שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱלֹקָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי" (דברים פרק כו פסוקים י – יד) – הוא בא לבית המקדש ואומר: "שָׁמַעְתִּי ועָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי". מי יכול להגיד דבר כזה? מה זה "כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי"? אומר רש"י: "שמחתי ושימחתי אחרים". כן, נתת לי טוב, נתת לי חיים, נתת לי בריאות, נתת לי משפחה, נתת לי פרנסה, עם הדברים האלה שמחתי והודיתי לקב"ה, ושימחתי אחרים. כן כן, לשמח אחרים שכולם יהנו מהטוב הזה וזה "עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי". זה מה שציווה אותנו הקב"ה? כן! "עשיתי ככל אשר ציוויתני" שימחתי בו אחרים.

אבא עליו השלום נתן מעצמו, מכוחו, מהונו, מאונו, חסד ונתינה, הכנסת אורחים. הוא יכול לומר "עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי", שימחתי בו אחרים שמחתי ונתתי לאחרים. כל מה שעשיתי בעולם, עשיתי בשביל אחרים, כי ציווית אותי, נתת לי בשביל לתת – למשפחה, לילדים, לעולם, לאחרים, הייתי שותף עם הקב"ה במעשה בראשית, בעולם.

יהי רצון שזכויות אלו שהוא מביא בידיו, בטנא, שם אותם בטנא ועולה לפני בורא עולם – יעמדו לנו ולכל עם ישראל אמן.