לא רק שלך (תשע"ח)

"ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה…" (דברים יא, כו).

"ראה" נאמר בתורה בלשון יחיד, "לפניכם" נאמר בתורה בלשון רבים. וביאורו: "ראה"- אני נותן את התורה לפני כל עם ישראל. וכל יחיד ויחיד מחוייב לקיים את כל התורה – למרות שהיא ניתנה לרבים. אדם לא יכול להתחמק ולומר: "זה לא נאמר בשבילי".

ועוד נקודת מבט: "ראה" בלשון יחיד, והביצוע בלשון רבים, דהיינו: כל אחד רואה אחרת את הדברים – וזה טוב, זה לגיטימי, זה נכון שהראייה של כל אחד את התורה והמצוות היא סובייקטיבית. אבל התורה מונחת לפני הרבים "לפניכם", אין אדם שיכול לומר: "שהתורה היא רק שלי".

הסבר שלישי: "ראה" בלשון יחיד, "לפניכם" בלשון רבים. ישנן מצוות שהיחיד לא יכול לקיים. הוא לא יכול להיות מלך, הוא לא יכול להיות כהן, לוי או ישראל. ישנן מצוות שמיועדות רק לחלק מהעם,לאיש, לאישה, לכהנים, ללוויים. לא ייתכן שיהודי אחד יקיים את כל תרי"ג מצוות. כל תרי"ג מצוות זה לכלל. כל עם ישראל מקיים אותן ביחד. "ראה" האדם היחיד, התורה היא כללית, היא שייכת לכולם, ורק כולם ביחד יכולים לקיים אותם.

ועוד אומרים הפרשנים: "ראה" – חובה על כל אחד לדעת שהאחראי, בגללי ובזכותי, עם ישראל מתקיים וממשיך להתקיים. כמו שאומר הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ג הלכה ד): לעולם יראה אדם את העולם חציו חייב וחציו זכאי. אם עשה מצווה אחת, הכריע את עצמו ואת העולם כולו, את החברה, את המדינה, לכף זכות (עיין בכלי יקר כאן, וכן פירש רבנו יעקב טולידאנו ע"ה בספרו אוהל יעקב, הובא בחכמי וגאוני מרוקו עמוד 1302, וכן כתב מרן הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל בדברי מרדכי לפרשה זו עמוד קלג-קלד).

כל אדם יראה, ישים לב, יתבונן, שבמעשה הקטן שלו, במצווה הפרטית שהוא עושה, הוא תורם ומשפיע לכלל ישראל, וכמו שכתב הרב יעקב אבוחצירא ע"ה (בפיתוחי חותם כאן): "ראה" זה אותיות "האר", והזהיר משה רבנו שכל אחד מבני ישראל על ידי מעשיו ותורתו – מאיר לשכינה הקדוש.

ובספר ישמח משה (לרבי משה בן חמו בעמוד רפא', הובא בחכמי וגאוני מרוקו עמוד 1301) כתב: "ראה" בלשון יחיד ירמוז לאיש החוטא, "לפניכם" לשון רבים, כי כן דרך המוכיח שיוכיח את הרבים כדי שהאדם החוטא היחידי לא יתבייש.

ורבנו אברהם סבע ע"ה בצרור המור אומר פירוש מאוד מעניין: בא להורות על מעלת ויקרת ערכם של ישראל. אף שהם רבים, לפני הקב"ה הם כיחיד. הקב"ה מודד כל אחד ואחד מעם ישראל כאבן טובה, כמרגלית יקרה, מסתכל עליו כבן יחיד.

וכתב אור החיים הקדוש: אמרו חז"ל (רמב"ם בהלכות תשובה פרק ה הלכה ב) שיכול אדם להיות כמשה רבנו והוא שאמר אליו יראו להידמות. ואמרו ראה אנוכי – הוא ראה אותי וישפיע עליו ברכה. דהיינו כל אחד יכול להיות כמו משה רבנו. משה אומר, תראה אותי ותהיה כמוני. ראה! הביט אלי! אתה גם יכול להיות משה רבנו."ראה" – תראה, תמצא את הנקודה, תמצא את הניצוץ הנשמתי שבך שמחובר לתורה, שמחובר לכלל ישראל, וזכור עצה טובה שאין לך בעולם אלא יום זה בלבד (ראה ברכת הרי"ח כאן למרן רבנו יוסף חיים זיע"א, וראה בשינוי מעט בספרו עוד יוסף חי דרשות כאן) ותעשה בו מצוות כפי יכולתיך, ותלמד בו תורה כפי יכולתך, ותראה ברכה בעמלך, אמן

הישר והטוב (תשע"ט)

יהיו הדברים לעילוי נשמת מורינו ורבינו המקובל האלוקי, דודי חכם נעים זכר צדיק וקדוש לברכה שנפטר בשבוע הזה לפני חמש שנים.

בפרשה ישנו ציווי נסתר כזה "כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ" (דברים פרק יב פסוק כח), האם זה ציווי? האם זה מצווה? ושואל מורינו הרב מרדכי אליהו, מה ההבדל בין פרשת ואתחנן ששמה הציווי "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה' לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ" (דברים פרק ו פסוק יח), ופה אצלנו בפרשה "כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ"? אומר רש"י בפרשתינו: "הטוב – בעיני השמים, והישר – בעיני אדם" – פסגת התורה ופסגת היהדות היא – שיהיו מעשיך טובים בעיני השמים ושיהיו מעשיך ישרים גם בעיני בני אדם!

בפרשת ואתחנן מפרש רש"י, מהו הישר והטוב? עשיית פשרה והסכמה, וכן כל דבר שהוא לפנים משורת הדין. בעולם ההלכה יש חוקים, יש דינים, אבל יש גם לפנים משורת הדין – זהו הטוב, והישר הוא גם בעיני הבריות, לעשות פשרה היא דרך ישרה שיבור לו האדם, וכמאמר הפתגם המפורסם: "אל תהיה צודק – תהיה חכם". רבי יוחנן מלמד אותנו שאחד הסיבות לחורבן בית המקדש, היא שדנו את דיני התורה בלי לנהוג לפנים משורת הדין, דבר שמוליך לתהליך של חורבן בחברה ובמציאות (בבא מציעא דף ל עמוד ב). כאשר החברה מתוקנת ויודעת את האיזון מתי לדון לפי שורת הדין ומתי יש לעשות פשרות ולהיכנס לפנים משורת הדין, אז גם הקב"ה דן את ישראל במידת חסד של אמת ולפנים משורת הדין (פנים יפות פרשת ואתחנן), שהרי כידוע הנהגת הבורא עם האדם ועם כלל ישראל היא תוצאה ישירה של הנהגתו של האדם או של הכלל (ראה נפש החיים שער א פרק ד).

אומר מרן הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זכר צדיק לברכה, שאדם נמדד בזה, ולא רק בקיום המצוות ודקדוקיהן בין אדם למקום, כשאדם נפטר לבית עולמו יוצא כרוז בשמים ואומר: "בואו נשמע מה הבריות אומרות עליו, מה אמרו עליו בעולם הזה" (קהלת רבה פרשה יב אות יג). וכי הקב"ה ובית דינו לא יודעים? התשובה אומר הרב, מה שהבריות אומרות איך האדם הוא מתנהג – אם הוא נוח למקום ונוח לבריות זה המטרה וזה הפסגה. הטוב בעיני ה', והישר בעיני בני אדם.

זהו החלק החמישי של השולחן ערוך (ראה פאר הדור על החזון איש חלק ה' עמוד צא, הקדמת שו"ת חתם סופר חלק שביעי, שו"ת אז נדברו חלק שמיני סימן נח) לא בדיוק מה שכתוב בסיטואציה ההלכתית על כל מקרה ומקרה, אלא יש שכל ישר, מחשבה ישרה ודרך ישרה שיתנהג בה האדם, שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם (מסכת אבות פרק במשנה א). הישרות הזאת היא טובה בעיני ה', היא הדרך שמביאה אותנו אליו, עד כדי כך ששמנו חרוט בו – ישראל: "ישר א-ל". זו הדרך אל הקב"ה, הקשר בין הבורא לבין הבריאה, בין ישראל לבין קודשא בריך הוא. ההתנהגות שלנו היא הדרך הנכונה שמביאה את האדם ישר אל האל. "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב" – טוב זה מושג רוחני, ישר זה איך שנראה בעיני בני אדם. יהי רצון שנזכה לדבוק בדרכיו של הקב"ה ולעשות הטוב והישר. כמו הרב נעים זכר צדיק וקדוש לברכה.