התואר שלי (תשע"ט)
יהיו הדברים לעילוי נשמת דודתי הרבנית רחל בת מזל. גדול מהתארים שמה. יהללוה בשערים מעשיה.
בפרשתנו מוזכרים הנשיאים. נשיאי ישראל שנחלו וקבלו חלק בארץ, ומתברר שברשימת הנשיאים חלקם מופיעים בתואר נשיא וחלקם הקטן לא (במדבר פרק לד, פסוקים טז – כט). למשל, שבט יהודה, שמעון ובנימין מוזכרים רק השמות: "ואלה שמות האנשים: למטה יהודה כלב בן יפונה, למטה שמעון שמואל בן עמיהוד, למטה בנימין אלידד בן כסלון". בשאר השבטים מופיע תואר נשיא לפני השם: "למטה בני אשר נשיא, אחיהוד בן שלומי, למטה בני נפתלי נשיא וכו'".
נשיא הוא תואר, אז מדוע שלושת נשיאי השבטים הללו לא זכו בתואר נשיא?
אומרים הפרשנים (אור החיים הקדוש כאן בשם רבינו ניסים גאון, רבינו בחיי לפסוק יא): בחלקם הסיבה שלילית, כמו בשבט שמעון שנשיאם זמרי חטא בבעל פעור בהתבוללות עם מדיינית, לכן לא ראוי לייחד להם את תואר הנשיאות.
באחרים הסיבה חיובית. הם גדולים יותר מהתואר נשיא. למשל שבט בנימין – אלידד נשיאו, התנבא במחנה, שנאמר: "אלדד ומידד מתנבאים במחנה" (במדבר פרק יא, פסוק כז). אלדד היה נביא. "נביא" הוא תואר הרבה יותר עוצמתי וגדול, פנימי, רוחני, מאשר התואר נשיא.
מסתבר שיהודה ובנימין שהיה בית המקדש נמצא בחלקם, מלכותו של הקב"ה מתגלה דרך השטח של ארצם, דרך בית המקדש, משם מתקשר הקב"ה, מלך מלכי המלכים, נשיא הנשיאים, ומולך על כל העולם, משפיע על כל העולם. אין צורך ולא יפה לקרוא לבשר ודם חשוב ככל שיהיה נשיא, כאשר בשטחו נמצא בית המקדש (כך ע"פ הרש"ר הירש כאן. והוא מחבר שגם שמעון חלק מהשבח, מכיוון שנחלתו כלולה בנחלת יהודה – הוא נחשב כנחלה משותפת, וכאילו המקדש בנוי גם בחלקו).
לשלושת השבטים הללו יש דבר חשוב יותר מהתואר, שבעצם מציין את הכבוד, את האגו, את ההתייחסות החיצונית של הקהילה, "איך רואים אותי".
בימים האלו של בחירות אנחנו יודעים להעריך את האדם לא בדיוק לפי התואר שלו, אלא לפי כמות הרוחניות והקדושה והשכינה ששוכנת בתוכו. כמו שדוד המלך אומר למיכל "ונקלותי עוד מזאת" (שמואל ב פרק ו, פסוק כב), אחרי שהיא אומרת לו: "תראה איך אתה נראה, אתה לא מתנהג כמו מלך, לא רואים אותך כמו מלך. מלך לא מפזז ומכרכר ככה בחוץ". ואומר לה דוד "לפני ה' אני עושה את זה. אני מבטל את הישות שלי, את האגו שלי, את הנראות שלי, את החיצוניות, כלפי מלך מלכי המלכים".
מעין זה אומרת הגמרא, על החילוק בתארים רב, רבי, רבן: גדול מרב רבי. רבי הוא סמוך, רב הוא מבני הגולה שלא נסמכו. גדול מרבי רבן, רבן הוא תואר של נשיא, גדול הרבנים. גדול מרבן שמו, בלי שום תואר. לא הגאון ולא הגדול. שמו בלבד, הוא הגדול מכולם (תוספתא עדיות פרק ג, משנה ד).
שמו של כלב גדול מהתואר נשיא, כי נאמר עליו: "עבדי כלב" (במדבר פרק יד, פסוק כד). עבד ה' זה תואר הרבה יותר חשוב מנשיא. נביא, כוח הנבואה שהייתה לאלדד. בית המקדש שנמצא בחלקם. זה מעמיד אותנו בפרופורציה נכונה לגבי תארים חיצוניים, אנושיים, לעומת המהות הפנימית של תארים רוחניים.