שכנות בלחץ חברתי (תשע"ט)
בפרשה נאמר "וידבר ה' אל משה לאמור כמעשה ארץ מצרים… לא תעשו… ובחוקותיהם לא תלכו, את משפטי תעשו ואת חוקותי תשמרו ללכת בהם, אני ה' אלוקיכם".
וכך מסביר מורנו ורבנו מרן הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל (דברי מרדכי ויקרא עמודים קכא-קכב) : הלחץ החברתי, הוא אחד הדברים שהתורה נלחמת בו. השפעת הסביבה השלילית על האדם מאוד חשובה. מביא הרב אליהו את הרמב"ם (הלכות דעות פרק ו הלכה א): דרך ברייתו של האדם להיות נמשך בדעותיו ומעשיו אחר רעיו וחבריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו. לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים, ולישב אצל חכמים תמיד, כדי שילמד ממעשיהם ויתרחק מרשעים ההולכים בחושך ולא ילמד ממעשיהם. והוא שאמר שלמה המלך "הולך את חכמים יחכם, ורואה כסילים ירוע" (משלי פרק יג פסוק כ). ואמר דוד בתהילים "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב לצים לא ישב" (תהלים פרק א פסוק א).
הרמב"ם מסיק מכאן הלכה למעשה ואומר: היה גר במדינה שמנהגותיה רעים, ואין אנשים הולכים בדרך ישרה, ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובה. ואם היו כל המדינות שהוא יודע ושומע לא הולכות בדרך טובה, כמו זמננו, או שלא יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני מלחמה, חולי, בעיות אחרות, ישב לבדו יחידי.
אומר הרמב"ם: אם אי אפשר לשבת לבד, טכנית, אי אפשר לגור רחוק, ועלולים להידבק ולנהוג כמנהגם הרע, יצא למערות, לכוכים ולמדברות, ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים. כמו שנאמר בירמיהו "מי יתנני במדבר מלון אורחים" (ירמיהו פרק ט פסוק א).
אומר הרמב"ם: יעזוב את הציוויליזציה, את החברה. עד כדי כך! ויתבודד הוא ומשפחתו. עד כדי כך הוא המחיר שצריך לשלם עבור הבדידות הזו! זה המחיר שהחברה הרעה גובה משכניה הטובים שגרים בתוכה.
אומר מרן הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זכותו תגן עלינו: רבים חיפשו מקור לדברי הרמב"ם הללו. מהיכן לקח הרמב"ם את ההלכה המשונה הזו שעדיף לשבת במדבר לבד, מאשר בעיר שמנהגיה וחברתה רעים?
אומר הרב: מסתבר שהדברים מפורשים בפרשה שלנו. עם ישראל חי 210 שנה במצרים. חיו עם המצרים, ראו את דרכיהם, לפיכך היו יכולים להידבק במעשיהם הגרועים. כמו כן, כשיבואו לארץ כנען הם יראו את תושבי הארץ הכנענים. שהגם שהם מנומסים בדרך ארץ הם גרועים במידותיהם. לכן מזהירה התורה ואומרת: "כמעשה ארץ מצרים לא תעשו", וזה המקור לרמב"ם.
מוסיף הרב ואומר: אין אדם שיכול לטעון שהוא מחוסן מההשפעה החברתית הזאת. חינוך ילדים, גישה, דרך, הנהגה. ולכן התורה אומרת: הפטנט – לשמור את חוקי התורה ולהידבק בהם ולהקפיד גם בדברים שאין להם טעם, כדי ליצור חומה מגינה מפני השפעות שליליות של תרבויות מקולקלות.
יהי רצון שבאמת נזכה לעמוד בכך. הנס הגדול הזה של קריעת ים סוף, שבני ישראל עוברים ביבשה בתוך הים "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם" (שמות פרק יד פסוק כב), וכל רגע חושבים בני ישראל, הנה, המים יכולים לכסות עלינו. איזה הרגשה זו? הרגשה מאוד קשה. אדם שעובר בדרכו בחיים ויודע שכל רגע ורגע עלול להתרחש עליו האסון הגדול, שהים, הגל, יתמוטט ויכסה אותו.
אומרים בעלי המוסר: כך אדם צריך להרגיש כל רגע בחייו (עיין ליקוטי מוהר"ן תניינא מח). שהגל הגדול של ההשפעה התרבותית השלילית, החברתית השלילית, יכול להטביע אותו. אם הוא ידע שהקב"ה שומר עליו ועושה לו נס באמצעות החומה הזאת, אז הוא יישמר יותר ויעריך יותר את החומה, ויתפלל לקב"ה שיציל אותו, שישמור עליו במים הסוערים הללו.