בפרשה שלנו אנו קוראים על קריעת ים סוף ושירת הים. ולכן קוראים לשבת זו שבת שירה, שבת האמונה – "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (שמות פרק יד פסוק לא).
עמוד אש ועמוד ענן מלווים את בני ישראל מיציאת מצרים, מגנים עליהם ומסוככים עליהם מלפנים ומאחור. ולפני קריעת ים סוף נאמר: "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם, וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה" (שמות פרק יד פסוקים יט – כ). מי האיר? עמוד האש. אם כן, למה הוא לא מוזכר פה? מהם עמוד האש ועמוד הענן שסוככים על בני ישראל?
הפרשה ממשיכה לספר שמשה נוטה את ידו ומכה במטהו על המים, ואומרים חז"ל: במטה של משה היה חקוק שם ה', אות ה' האחרונה של שם ה' בה נבקע ים סוף (ראה זוהר הקדוש דף סד עמוד א; יונתן בן עוזיאל שמות פרק ד פסוק כ). "וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ וַיְנַעֵר יְהוָֹה אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם, וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים… לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם… וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל… וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בַּיהֹוָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (שמות פרק יד פסוקים כז – לא). מה משמעותו של המטה המיוחד הזה?
נאמר: "וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ" אומרים חז"ל: איתנו – הים חזר לתנאו הראשון. מה זה התנאי הראשון של הים? כשברא הקב"ה את הימים והיבשות, התנה עם הים תנאי ואמר לו: "אני בורא אותך בתנאי שכשמשה רבנו יכה עליך במטה עם האות ה', אתה נבקע" ואחר כך ישוב לאיתנו, לתנאו הראשון (ראה בראשית רבה פרשה ה אות ד; שמות רבה פרשה כא אות ו). אמנם הפשט ל"איתנו" אומרים רש"י ורבנו בחיי: מלשון תוקף וכוח, כמו "איתן מושבך", כלומר לכוחו הראשון. וחז"ל שדרשו "לתנאו": במידת הדין ברא הקב"ה את העולם, וזה התנאי שהתנה הקב"ה.
קריעת ים סוף היא נס, נס גדול, נס עצום שאנחנו אומרים עליו שירה. אבל גם כשהים חוזר לתנאו הראשון, לטבע הרגיל שלו, טבע הבריאה של ששת ימי בראשית גם זה נס. והנס הנסתר הוא יותר גדול מהנס הנגלה. וזה "תנאי התנה הקב"ה" – פעם אחת בהיסטוריה, חריג אחד, יהיה נס, נס נגלה, נס נראה. וגם מורה בזה שגם הטבע הוא הנס הרגיל, ובלשונו של הרמב"ן: "כי המופת הנפלא מורה שיש לעולם א-לוה מחדשו, ויודע, ומשגיח, ויכול" (ראה רמב"ן שמות פרק יג פסוק טז).
"וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה" – יד גדולה, יד חזקה, יד שהכתה את מצרים ב-10 מכות. 10 מכות שנאמר עליהם "אֶצְבַּע אֱלֹקִים הִוא" (שמות פרק ח פסוק טו). אבל יד היא יותר גדולה מאצבע, והיד הגדולה (ולא היד החזקה) שמוזכרת פה היא יד רפה, יד שיש בה את האות ה', את האות ה' על המטה – את מידת הרחמים. מידת הדין הכתה במצרים 10 מכות, מידת הדין הוציאה את בני ישראל ממצרים. אבל מידת הרחמים גדולה היא מהגבורה והגדולה של מידת הדין. מידת הרחמים התגלתה גם היא במצרים, בכך שלבני ישראל היה אור במושבותם, בכך ש-10 המכות פגעו במצרים ולא בישראל. זו מידת הרחמים. בתוך מידת הדין הקשה והחזקה יש את העומק שלה, את מידת הרחמים שמבדילה בין צדיק ורשע.
באותה תופעת טבע של הים שנבקע במידת הדין, יש את הרחמנות, בני ישראל יוצאים ולא נפגעים, ועוברים ביבשה בתוך הים. הקב"ה שומר עליהם בכוח שמו הגדול הרמוז באות ה' שבתוך המטה, שבתוך מידת הדין. היא המלכות שמחזיקה את כל העולם במידת הרחמים שבתוך הנהגת העולם הטבעית – מידת הדין.
וזהו סוד המטה של משה וסוד עמוד האש ועמוד הענן – עליהם נאמר "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל… וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ". כשבני ישראל ראו את השילוב הזה של עמוד האש – שמייצג את מידת הדין, ועמוד הענן – שמייצג את מידת הרחמים, איך שהם עוברים שניהם לקצה המחנה ושומרים על ישראל, הבינו שהקב"ה מגן עליהם ושומר עליהם במידת הרחמים. ומידת הרחמים הזו היא המפתח לגאולה והאמונה בביאת הגואל. כיוון שהמלאכים לא רצו שבני ישראל יצאו ממצרים, כי לפי מידת הדין אין טעם להוציא אותם, הם עדיין לא קיבלו תורה, הם מתנהגים כגויים. אמר להם הקב"ה: במידת הרחמים אני מוציא אותם. בשם שלי של מידת הרחמים הרמוז באות ה'. וזה מה שאני רוצה, שבני ישראל יצאו ממצרים במידת הרחמים. בזכות מידת המלכות שנמצאת בהוויה הגדולה שבעולם, שרוצה להחזיק את מידת הרחמים שבהנהגת העולם בתוך מידת הדין. ויראו העם את השילוב הזה של מידת הדין ומידת הרחמים "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ". ויגידו את השירה הזאת לעתיד לבוא בגאולה העתידה "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (תנחומא בשלח אות יג). רק כך אפשר לשיר בגאולה העתידה, מתוך אמונה שהקב"ה יגאל אותנו ברחמים. אמן.
מידה כנגד מידה (שבת שירה תש"פ)
עומדים עם ישראל על שפת ים סוף, לחץ גדול. המצב לא פשוט, פרעה רודף אחריהם – "וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ, וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם… וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה. וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ עַל פִּי הַחִירֹת לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן" (שמות פרק יד פסוקים ו ט). והנה יש פסוק מפתח (שם, פסוקים י – יא): "וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה', וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם"? אומר להם משה: "אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'… ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן" (שם, פסוקים יג – יד).
מה פירוש "וּפַרְעֹה הִקְרִיב"? הפשט – פרעה התקרב, הספיק דרך 3 ימים לעשות ביום אחד כמו לבן. פרעה התקרב ובני ישראל פחדו (מכילתא דרשב"י שמות פרק יד פסוק י). אבל למילה הקריב יש עוד פירוש – הקריב קורבן. פרעה ראה שהמצב לא פשוט והיה צריך להקריב קורבנות לבעל צפון כדי להשיג ולנצח את עם ישראל ולהחזיר אותם, זו היתה דעתו (פסיקתא זוטרתא; תרגום יונתן; בעל הטורים). ופרשנות שלישית אומר האור החיים הקדוש ע"פ הזוהר: "וּפַרְעֹה הִקְרִיב" – קירב את עם ישראל לאביהם שבשמים. פרעה גרם לכך שעם ישראל יחזרו בתשובה. אומר המדרש (שמות רבה פרשה כא אות ה): עם ישראל שראה שפרעה רודף אחריהם הגיע למסקנה שאין עצה ואין תחבולה אלא לזעוק ולהתפלל – לחזור בתשובה, להתקרב אל אבינו שבשמים ולצפות שממנו תבוא הישועה. פרעה הקריב – קירב את ליבם של ישראל לאביהם שבשמים.
במחשבה עמוקה חשבו עם ישראל מה קורה כאן? פרעה מתקרב ודוהר לים. אומר המדרש (מכילתא דרשב"י שם): פרעה הקריב את הפורענות לבוא עליו. כיוון שהוא ראה את עם ישראל חונים על הים, ורצה לאבד את ישראל במים האלה, הקב"ה הפך עצתו ובמקום שהוא חטא שם הוא לקה. אומר המדרש: במידה שאדם מודד לה מודדים לו. באותה דרך שפרעה הטביע את ילדי בי ישראל ביאור – הוא בעצמו טבע. לעתיד לבוא יבוא יתרו ויגיד: "חזרתי בתשובה, וְעַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹקִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ (=תכננו) עֲלֵיהֶם, בו הם טבעו ונענשו – מידה כנגד מידה מדוייקת" (ע"פ שמות פרק יח פסוק יא ורש"י וספורנו שם). והמחשבה הזו, הקריבה את לב ישראל לאביהם שבשמים (ראה מכילתא דרבי ישמעאל בשלח – מסכתא דויהי פרשה ו; מדרש אגדה (בובר) שמות פרשת בשלח פרק יד אות ד; סוטה דף יא עמוד א וסנהדרין דף צ עמוד א).
דוגמאות נוספות מצאנו להשגחה המיוחדת של הקב"ה שמודד מידה כנגד מידה. אומר המדרש (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח – מסכתא דויהי פתיחתא): דע לך, בה במידה שאדם מודד מודדים לו. כשם שאברהם ליווה את המלאכים – כך הקב"ה ארגן לעם ישראל ענני כבוד שליוו את עם ישראל. וכן נאמר: "וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה" (שמות פרק יד פסוק ד) – במידה שפרעה מודד בה ועושה – הוא היה הראשון: "וַיְצַו פַּרְעֹה… אֶת הַנֹּגְשִׂים בָּעָם וְאֶת שֹׁטְרָיו לֵאמֹר… תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים" (שמות פרק ה פסוקים ו – ט) – לכן הוא הראשון שנכנס לים וטבע (רש"י שמות פרק יד פסוק יז; וראה רבינו בחיי פרק טו פסוק ד). עוד אומר המדרש: במידה שאם מודד בה מודדים לו. יוסף קבר את אביו והתעסק בקבורת אביו – ומידה כנגד מידה, משה רבנו ועם ישראל התעסקו בקבורתו "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ" (שמות פרק יג פסוק יט) (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תטו).
לסיכום: אנו רואים את הנהגת והשגחת הקב"ה בעולם במידה כנגד מידה – הקב"ה פועל בעולם לפי המחשבה, הדיבור, המעשה, הרגשות שלנו, הרכוש שלנו, ולפי המקום והזמן שאנחנו עושים את הדברים. ההסתכלות העמוקה הזו קירבה את ישראל לפני אביהם שבשמים ואז "וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'" ואז הקב"ה אומר: "או, אתם מתפללים? אני חייב לענות!". ככה התחילה הגאולה. כשעם ישראל מבקש, אומר הקב"ה: "אני מצפה לכך", אך לפעמים לצערנו המקל, השוט של פרעה הוא זה שמקרב את עם ישראל לאביהם שבשמים. יהי רצון שנזכה להתקרב אל אבינו שבשמים לא בגלל המקל אלא מאהבה.
משימה שבועית: אם היית פוגש כרגע את הקדוש ברוך הוא, מה היית רוצה לשאול אותו? כתוב על דף את תשובתך, וקום לתפילת ותיקין מוקדמת למחרת, ובברכת שמע קולנו תשאל את שאלתך לפני ה', ובעזרת השם יתברך תקבל תשובה לשאלתך, בהצלחה רבה!
