בפרשתנו מסופר על יציאת מצרים. לפני יציאת מצרים אומר משה לבני ישראל: "וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף, וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת, מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף, וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר". אומר הקב"ה, כשאני אבוא לגאול אתכם לפני מכת בכורות "וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם וְרָאָה אֶת הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וּפָסַח ה' עַל הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא…" (שמות י"ב, כ"ב-כ"ג). מדוע נצטוו בני ישראל לקחת דווקא אגודת אזוב, ומדוע נצטוו לתת את הדם גם על המשקוף וגם על שתי המזוזות (=שלוש מתנות), והרי לדורות נצטוינו לתת מדם הפסח רק מתנה אחת על המזבח, ולא שלש מתנות (זבחים פרק ה משנה ח)? המדרשים והמפרשים הרחיבו לבאר את המשמעות של הפרטים השונים המרכיבים את המצוה.
לפי המדרש, האזוב רומז לשפלות, האגודה רומזת ש הקב"ה לקח אותנו לו לאגודה, הדם רומז לדם מילתו של אברהם אבינו, המשקוף רומז לאברהם אבינו, והמזוזות רומזות ליצחק וליעקב (שמות רבה י"ז, ג'). משמעות הדברים היא שגם כאשר בני ישראל נמצאים בתכלית השפלות, כמו שהיו במצרים, כאזוב זה שהוא שפל שבצמחים, אף על פי כן הקב"ה עושה אותם אגודה לעצמו ומחבבם ומקרבם, בזכות אבותינו הקדושים, אברהם יצחק ויעקב, ובמיוחד בזכות דם מילתו של אברהם אבינו. ומוסיף החזקוני, שהדם שהונח על המשקוף ושתי המזוזות היה בדומה לאות ח', כדי לסמן ולרמוז שכל מי שבבית ראוי לחיים.
אומר הרב משה אלשיך, דרשן מתקופת רבי יוסף קארו בצפת, שהוא שמע פירוש על דרך הרמז (שמות י"ב, כ"ב ומקורו ככל הנראה בספר צרור המור לר' אברהם סבע בפרשתנו). המשקוף, מלשון השקפה, רומז לקב"ה שמשקיף. המזוזות, כנגד משה ואהרון המנהיגים, העמודים שעליהם כל הבית נסמך. הקב"ה אומר, אני אראה את הדם על המשקוף. המשקוף בולט גם בתוך הבית וגם מחוץ לבית. המשקוף רואה אפילו את מה שיש בתוך הבית. כך, הקב"ה משקיף גם לתוך הבית, ורואה את ההתנהגות המוצנעת של האדם, את הלב שלו, הפנים שלו, כמו שהוא רואה את ההתנהגות בחוץ, החיצונית ברשות הרבים הגלויה.
אומר הקב"ה, אני משקיף לטובה, אני מברך אתכם, אני גואל אתכם, אני מוציא אתכם. אם יש לכם גם מנהיגים טובים וחזקים שאתם יכולים לסמוך עליהם, אז גם אני סומך עליהם. המשקוף אומר לנו, שהקב"ה רואה אותנו ויגאל אותנו בכל מקום בו אנחנו נמצאים, כי "רַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו" (תהלים קמ"ה, ט'). כתפילת משה רבנו: "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶֽת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל" (דברים כ"ו, ט"ו).
