טיולים ונשמות בארץ ישראל ובחוץ לארץ

"וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ" (במדבר לג, נג)

בספר הפרשה מדברת אלי (חלק א פרשות מטות מסעי שנת תשע"ז עמודים 145-146) כתבתי על מצוות ישוב ארץ ישראל, ועל זה ששקולה מצוות ישיבת ארץ ישראל כנגד כל מצוות התורה (תוספתא עבודה זרה פרק ה, ספרי דברים פרשת ראה פיסקה פ), כעת אכתוב האם מותר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ לצורך טיול.

דע שחומרת האיסור לצאת מהארץ לחוץ לארץ מתבארת בכמה טעמים:

ביטול מצות עשה של ישיבה בארץ ישראל[1].

מפקיע האדם את עצמו מן המצוות התלויות בארץ[2].

מפקיע האדם מעצמו את המעלות הרוחניות שיש בישיבת ארץ ישראל, כי רק בארץ ישראל יכול האדם להגיע למדרגות הגבוהות ביותר של קרבת ה'[3].

כששאלו את דודי מרן הראשון לציון הרב מרדכי אליהו ע"ה, אם מותר לנסוע לטיול בחוץ לארץ, ענה הרב: שאלו היוצאים סתם לטיול לחו"ל, אינם נוהגים על פי ההלכה, אך אדם היוצא ללמד תורה או לעודד עליה לארץ ישראל – מותר לשלב טיול בנסיעה, וכן אדם שמדוכא וטיול בחוץ לארץ ירפאנו – מותר לו לנסוע[4], וכן התיר הרב נסיעה לפולין[5], כי שם לומדים על רשעת הגויים, ואיך לא להתחבר למעשיהם[6].

טעמו ונימוקו של הרב, סבר הוא כדעת הרמב"ם (הלכות מלכים פרק ה הלכה ט) שכתב שאסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ וכן יוצא הוא לסחורה[7], עיין שם.

לשיטת הרמב"ם[8], מה שהתירה הגמרא (כתובות דף קיא עמוד א ועבודה זרה דף יג עמוד א) לצאת לחוץ לארץ לישא אישה, ללמוד תורה ולצרכי פרנסה, זה רק אם יוצא על מנת לחזור לארץ ישראל,

אבל אם האדם לא מתכוון לחזור – גם דברים אלו אסורים[9].

וכן כתב מרן השולחן ערוך94[10] שאסור לצאת לטיול בחוץ לארץ.

וכן העלה הראשון לציון הרב עובדיה יוסף ע"ה (שו"ת יחוה דעת חלק ה סימן נז): "אסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ לטייל, אפילו על מנת לחזור לארץ ישראל"[11].

ואף שיש שכתבו להקל, כדוגמת שו"ת שבט הלוי (חלק ה סימן קעג) בו כתב הרב שמואל הלוי וואזנר זצ"ל קולא גדולה, וזו לשונו: "בצורך כל שהוא לא גזרו ומותר לצאת לחוץ לארץ, וטיול על פי הסברא לא נקרא צורך, אך אם הולכים לזמן מועט מאוד לראות את פלאי הבריאה יש מקום להקל, וצריך שיהיה הכל לדרך מצוה".

וכעין זה העלה הרב שלמה דיכובסקי הי"ו (בספרו לב שומע שלמה חלק ב סימן סד) וזו לשונו: "נמצא שטיול שכל כולו לצרכי הנאה ובילוי אין להתירו, אבל די בצורך כל דהו הכרוך בטיול לימוד הרווחה בסחורה, בבריאות הגוף או הנפש, ולצורך התבוננות בפלאי הבריאה כדי להתירו", וכן העלה להתיר בתשובות והנהגות (חלק ה סימן שצג).

נראה לי שבדורנו צריכים אנו להדגיש את קדושתה ורוממותה של ארץ ישראל ואת חשיבות אי היציאה ממנה, ודלא כמו שכתב בספר בין הזמנים (עמוד 84): "מנהג העולם להקל בכך, ואפשר לראות בין המטיילים בחוץ לארץ, רבים משלומי אמוני ישראל, ובהם רבנים ותלמידי חכמים".

אלא להיפך, צריך להדגיש את דברי החסד לאברהם רבנו אברהם אזולאי ע"ה במעין שלישי נהר יד "לבאר את פגמי היוצא מארץ ישראל לחוץ לארץ" ובנהר יב שם כתב הרב שהנשמה של האדם מתחלפת כאשר הוא יוצא לחוץ לארץ, וכאשר הוא חוזר לארץ ישראל, מתחלפת לו שוב הנשמה, לנשמה של ארץ ישראל.

היוצא לטיול לחוץ לארץ, יש כאן גילוי דעת של החשבת חוץ לארץ, וזלזול במתנת אלוקים, היא ארץ הבחירה, ארץ ישראל (חוות בנימין חלק ג סימן קיד), מה גם שתרבות טיולי חו"ל מתגלגלת לתרבות חו"ל, דהיינו: רעייה בשדות זרים, ושאיבת השקפות ואורחות חיים מבני נכר (תחומין כ עמוד 411, תרבות טיולי חו"ל, הרב ישראל רוזן זצ"ל).

8

משימה שבועית

"צריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל, ולבוא אליה מאפסי ארץ, בתשוקה גדולה כבן אל חיק אימו"[12].

אם אתה מכיר חבר או קרוב משפחה שגר בחוץ לארץ, התקשר אליו (באמצעות הוואצפ זה חינם) ותתעניין בשלומו, וספר לו את שיבחה של ארץ ישראל, אולי תזכה שבזכותך הוא יעלה לארצנו הקדושה. בהצלחה רבה במשימה החשובה.

[1] לדעת הרמב"ן גם בזמן הזה יש מצוה מהתורה לישב את ארץ ישראל (רמב"ן בספר המצוות, הוספות למצוות עשה ד).

[2] רשב"ם בבא בתרא דף צא עמוד א, תשב"ץ חלק ב סימן ב.

[3] מאירי בית הבחירה כתובות דף קיא עמוד א, וכן שיטת רש"י, ראה לחם משנה הלכות מלכים פרק ה הלכה יב, וראה גם חתם סופר יו"ד רלד, פאת השולחן ג ס"ק כב, שו"ת אבני נזר יו"ד ב, תנד, חזון איש שביעית ג, יט.

[4] עיין בשמונה פרקים לרמב"ם פרק ה: "מי שנתעורר עליו מרה שחורה יסירה בשמיעת ניגונים… ובטיול הגנות . וכיוצא בהם ממה שירחיב הנפש", ועיין עוד בספר חסידים סימן תתקמט, ובמדרש שמואל על מסכת אבות (פרק ב משנה יד ) כתב הרב שאף לתלמידי חכמים מומלץ להתרענן בטיול בין זמני הלימוד.

על ערכו של טיול והלכותיו עיין בהרחבה בספר בין הזמנים של הרב דוד סתיו הי"ו עמודים 68-104, ובמאמרו של הרב יהודה עמיחי הי"ו "האם מותר להסתכן בטיול' בחוברת אמונת עיתך תשנ"ז גליון 18 עמוד 11 והלאה.

[5] אם כוונתו רק לשם טיול, הרב אמר שאסור, אך אם זו נסיעה לשם לימוד עניני השואה והנחלתה לאחרים – מותר, אך אין בדבר מצוה (דברי מרדכי פרשת שלח לך עמוד קו).

[6] שו"ת הרב הראשי תשמ"ח-תשמ"ט סימן קעא וכן סימן רח.

[7] עיין בתחומין ט במאמרו של הגאון הרב חיים סבתו הי"ו "יציאה לחוץ לארץ" עמוד 261 – שרצה לחדש שיש דין מיוחד לסחורה לדעת הרמב"ם, אך לשאר דברי מצוה וכל שכן לדברי רשות לצאת לחוץ לארץ, הסוחר בסיסו בארץ,אלא שמפעם לפעם יוצא הוא למכור או לקנות כפי צורכי הסחורה, ואינה נחשבת לו כלל יציאה, והביא הרב ראיה לדבריו מדברי הרמב"ם בהלכות עבודה זרה פרק י הלכה ו, ומוכח מלשונו שיש שלוש דרגות: ישיבת קבע בחוץ לארץ, ישיבת עראי בחוץ לארץ, מעבר לסחורה, עיין שם במאמרו.

[8] ודלא כמהרי"ט (הרב יוסף מטראני, היה בנו של הרב משה מטראני – הרב המבי"ט, הרב חי לפני כ-400 שנה) בחידושיו לכתובות שם ובחידושיו לקידושין לא עמוד ב, שדברי הגמרא הם רק בנוסע להשתקע בחוץ לארץ, אבל אם בדעתו לחזור לארץ ישראל, מותר לנסוע לחוץ לארץ לכל דבר מצוה, כדעת מהרי"ט כתב גם בשלטי גיבורים (שבועות ח עמוד א בדפי הרי"ף), וראה משנה ברורה סימן תקלא ס"ק יד ופסקי תשובות על משנה ברורה זה במהדורת שנת תשפ"א, ועיין בשו"ת מנחת יצחק חלק ג סימן כו, ובשו"ת באהלה של תורה חלק ד סימן ט העלה: "אסור לצאת לחו"ל אפילו זמנית, אלא לצורך מצוה או פרנסה וכדומה, ויציאה לפחות מ-30 יום אולי קלה יותר, אך קשה לסמוך על זה, ומן הראוי שלא לצאת לחו"ל אפילו לזמן קצר ביותר".

[9] וראה גם תוספות עבודה זרה שם, וכן כתב בשו"ת התשב"ץ חלק ג סימן רפח, ופאת השולחן הלכות ארץ ישראל סימן א ס"ק יט וסימן ב ס"ק כח.

[10] או"ח סימן תקלא סעיף ד, וראה גם כסף משנה על הרמב"ם שם בהלכות מלכים, ועיין עוד בשולחן ערוך יו"ד סימן שעב אות א, ומה שרצה ליישב הסתירה בספר לב שומע שלמה של הרב שלמה דיכובסקי הי"ו חלק ב סימן סד. ועיין עוד בהגהות הגר"א לשולחן ערוך (או"ח תקלא ס"ק ו) שרצה לומר שביציאה על מנת לחזור חולקים הבבלי והירושלמי, עיין במאמרו של הגאון הרב חיים סבתו הי"ו הנזכר לעיל בהרחבה.

[11] וכן העלה בשו"ת משפט כהן לראי"ה קוק ע"ה סימן קמז, בשו"ת דברות אליהו חלק ב סימן א, וכן הוא בשו"ת משנת יוסף ליברמן חלק ח סימן קכד, ועיין עוד בשו"ת אבני דרך חלק ו סימן קסו.

[12] ספר חרדים פרק נט – מצות ישוב ארץ ישראל, את ספר חרדים כתב הרב אלעזר אזכרי ע"ה, היה מגדולי חכמי צפת לפני 450 שנה, מחבר הפיוט "ידיד נפש".