רצון ריצוי וריצה

"וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר, וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה." (בראשית מא פסוק יד)

הספורנו מבאר על פסוק זה: ללמדך שבהגיע זמן הישועה, הכל נחפז, הכל רץ, תשועת ה' נעשית ברגע, וכמו שהיה כך במצרים, כן יהיה לעתיד לבוא בזמן הגאולה[1], וכך מבארים פרשני הפשט (רס"ג, רבי אברהם בן הרמב"ם, רד"ק) שויריצוהו – מלשון מהירות וריצה.

וביאר הרב דוד שפרבר זצ"ל (רבה של ברשוב ברומניה, בעל שו"ת אפרקסתא דעניא, נפטר בירושלים לפני 60 שנה) בספרו מכתם לדוד על התורה (פרשת מקץ, בביאורו על פסוק זה): שהיה זה ניסיון ליוסף, שהריצוהו בפתע פתאום בלא הכנה, בלי שהתרגל איך לעמוד ולדבר לפני מלך, וכל זה לראות אם חכמתו חכמה אמיתית היא, ותקועה בליבו כיתד, אז לא יחת יוסף, ויעמוד לפני פרעה, ויקלע אל השערה בפיתרון החלום ולא יחטיא, ואכן כך היה, כי ה' איתו.

אולם הזוהר הקדוש (חלק א דף קצד עמוד ב) רוח אחרת עימו, מבאר הזוהר: ויריצוהו – מלשון ריצוי ושמחה.

יוסף נמצא בעצבות גדולה, בכלא, בבור, במצב נפשי קשה ומתוח. כדי לפרש את חלומו של פרעה, חלום נבואי, שהוא אחד מ-60 מנבואה (ברכות נז עמוד ב) גם הפותר צריך שמחה – כמו הנביא[2], ואי אפשר לפרש חלום בצורה נכונה כאשר האדם עצוב, אי אפשר לייעץ עצות נכונות מתוך עצבות. ולכן אומר הזוהר: יוסף פותר את החלומות לפרעה רק אחרי שהוא מרוצה ושמח.

בעצם זה תהליך הגאולה שלנו, "ויהי כאשר פתר לנו כן היה" (בראשית מא, יג) הפתרון של יוסף, משיח בן יוסף והגאולה העתידית תלויה בשני הפירושים: 1. מהירות – ויריצוהו – כשמגיעה הגאולה הקב"ה מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות, במהירות יגאל ה' אותנו, כדברי הנביא מלאכי (א, ג): "פתאום יבוא אדון אל היכלו", ופירש המצודת דוד (שם) שזה נאמר על מלך המשיח. 2. הגאולה תלויה בנו, אם אנו נהיה בשמחה, אם אנו נאמר תודה לה', אם נהלל ונשיר לו, אם נעבוד את ה' באהבה (כן כתב אור החיים הקדוש בביאורו לדברים יט, ח).

או אז נזכה לביאור נוסף של הזוהר (חלק א דף קצה עמוד א) ויריצוהו – מלשון רצון וחן, שיופיע עלינו אור הרצון העליון, כדי שנמצא חן בעיני הבריות ובעיני ה', כמו שיוסף מצא חן בעיני פרעה, והסיר פרעה את טבעתו ונתנה ליוסף, וזה סוד: "ויריצוהו מן הבור", שעלה יוסף מבור עמוק לגבהים[3].

ודע שלמרות שמשרתי החצר ניסו להריץ את יוסף אל המלך, יוסף לא נבהל לבוא, אלא תחילה התגלח, והחליף בגדיו, ולאחר מכן בא אל פרעה, לא כתוב שהוא רץ אל פרעה, ללמדך שיודע האדם בעצמו, מה מתאים לו יותר מכל אחד אחר, והוא מכיר את אישיותו ושליחותו בעולם[4], וידע יוסף לעמוד על שלו, וכדי שלא תהיה חכמת המסכן בזויה (על פי קהלת ט, טז, וביאורו: שאנשים לא נוטים להקשיב או לייחס חשיבות לדבריו של אדם הנראה בזוי או מסכן) החליף את בגדיו לבגדי שרים ורוזנים, כדי שפרעה יקבל ממנו, למרות ששלוחי המלך הבהילוהו להביאו את המלך במרוצה כמו שהוא, עם כל שערו שגדל פרא, וחוסר הניקיון שהיה בו, כי שנאוהו שהוא יהודי, לא שם ליבו לזה יוסף הצדיק[5].

משימה שבועית

חשוב בשבוע זה על משהו בחיים שלך שהיית תקוע בו, ואיך בסוף זה השתחרר, ותן תודה על זה לה' יתברך.

[1] בספר שמן המאור למקובל הרב מנצור בן שמעון זצ"ל על פסוק זה כתב: "ויריצהו מן הבור" בגימטריה זה 630, המילים: וכן זה הוא לכל גאולה הבאה מן ה', במהרה היא באה. עולים בגימטריה גם 630. הרב מנצור היה אחד מהרבנים של מור אבי חכם שמעון בן אליהו זצ"ל, בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה בירושלים.

[2] ראה רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ז הלכה ד שהנבואה שורה מתוך שמחה.

[3] ראה אור עולם לרבי משה דוד וואלי ע"ה על בראשית מא, יד.

[4] ראה פירוש הרב שמשון רפאל הירש כאן.

[5] ראה יד משה כאן, לרבנו משה כלפון הכהן ע"ה.