מלאכים של מצוות

"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו(56), אֶל עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם"(57) (בראשית לב, ד)

המדרש (בראשית רבה עה, ד) מביא דעה ראשונה שהמלאכים האלה היו שלוחי בשר ודם מעבדיו של יעקב, ולא מלאכים ממש(58). דעה שניה אומר המדרש בשם חכמים שהיו אלו מלאכים ממש(59), וכן דעת הזוהר הקדוש(60).

דעה שלישית אומר רבנו בחיי (בביאורו לפסוקנו) שיעקב שלח לעשיו גם מלאכים ממש וגם שליחים בשר ודם61, בטעם הדבר כתב השל"ה הקדוש (תורה שבכתב, פרשת וישלח אות ח) מכיון שמלחמת יעקב עם עֵשָׂו היתה כפולה, מלחמה גשמית ומלחמה רוחנית. כנגד המלחמה הגשמית שלח יעקב שלוחי בשר ודם, וכנגד המלחמה הרוחנית נגד ס"מ, שרו של עֵשָׂו – שלח יעקב את מלאכי עליון, וביאר הרב שאלו המלאכים שנעשו מזכויותיו ומצוותיו של יעקב. דהיינו: יש לנו יכולת לברוא מלאכים!!! הישות הרוחנית הזו היא תוצר מעשיו של האדם.

מעשיו הטובים של האדם יוצרים אנרגיה חיובית, והאנרגיה הזו הולכת עם האדם ושומרת עליו ומלווה אותו כל ימי חייו, כל זמן שהאדם ממשיך לעשות מעשים טובים.

בספר נזר הקודש(62) ביאר שנדמו המלאכים ליעקב כשלוחי בשר ודם, אך באמת היו אלה מלאכים, ומאת ה' היתה זאת, כדי שיוכלו מלאכים אלו לגלות ליעקב את סתרי לבבו של עֵשָׂו.

בספר מנחת יהודה של הרב יהודה ג'זפאן ע"ה בפרשתנו63, לאחר שהביא בשם האלשיך הקדוש חמישה טעמים למה שלח יעקב אל עֵשָׂו מלאכים ממש, כתב טעם ששי ממה שחננו ה', וטעם זה שבה את ליבי.

ותורף דבריו: מאחר שעשו היה שונא ליעקב כל כך, רצה יעקב לשלוח אליו מלאכי עליון כדי שישא עֵשָׂו קל וחומר בעצמו ויירא מפני יעקב, כי יאמר עֵשָׂו: הלא מלאכי עליון נעשו שלוחיו, משרתיו ועושה רצונו, מעתה אין אני יכול לו, כי ה' עמו.

הרב יצחק פראנסיס ע"ה (מגדולי חכמי סלוניקי לפני 200 שנה) בספרו פני יצחק בפרשתנו ביאר את דברי חכמים במדרש שאמרו שיעקב אבינו שלח מלאכים ממש ל-עֵשָׂו, כדי שעל ידי זה יחזור עֵשָׂו בתשובה, והסביר הרב: יעקב חשב שיאמר עֵשָׂו לעצמו: אם יעקב שולח לי מלאכים ממש מן השמים, סימן שאני אדם כשר וחשוב בעיניו, ואם אחטא ואעבור עבירות, איך ידברו איתי משרתי עליון אלו? וענו המלאכים ליעקב שבאמת עֵשָׂו אחיו עדיין נשאר ברשעתו, ולא חזר ממעשיו הרעים.

אחתום דברי בדבריו של הרב ישראל יעקב אלגאזי ע"ה(64) בספרו שמע יעקב בפרשתנו (דף לט' טור ב במהדורה הישנה) הטעם ששלח יעקב מלאכים אל עֵשָׂו ולא אנשים: רמז לו יעקב על מדת השלום כמו שאמרו בתלמוד הירושלמי (ראש השנה פרק ב הלכה ד): המלאכים חציין אש וחציין מים, ועל זה נאמר: "עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו" (איוב כה, ב).

56. הובא בספר מטה יוסף בפרשתנו, של הרב יוסף פיש זצ"ל שהיה מתלמידי החתם סופר.
57. כדי לכבד ביותר את מעמד הַקְהֵל. אולם גם כאשר אין מלך או שקולו חלש או שהוא קטן, אין המצווה מתבטלת, ויקרא הגדול שבישראל, כגון נשיא, כהן גדול או גדול הדור (עיין תפארת ישראל על סוטה ז, ח; מנחת חינוך מצוה תריב, העמק דבר דברים פרק לא פסוק יא, האדר"ת בספר זכר למקדש פרק א).
58. בספרו ילדי יוסף מערכת ב ערך בעל תשובה, הרב היה מגדולי חכמי ג'רבא לפני מאה שנה, היה מורו ורבו של הרב כלפון משה הכהן ע"ה.
59. ראה משנה שכיר בפרשתנו לרב יששכר שלמה טייכטאל הי"ד (עמודים 574-576 במהדורת קרן רא"ם תשע"ה) שעורר על נקודה זו.
60. כמו שאומר שלמה המלך החכם באדם: שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ (קהלת יא, א). כשתעבוד יחד עם ציבור, זכור את עצת הרב כלפון משה הכהן ע"ה, וזו לשונו: "וַיִּסְעוּ מֵחֲרָדָה וַיַּחֲנוּ בְּמַקְהֵלֹת" (במדבר לג, כה) נראה לי לפרש בדרך רמז במה שהוא ידוע מי שיש לו טבע האימה והחרדה מהצבור תקשה עליו מאד עבודת משרה צבורית, ולכן מי שרוצה לקבל עליו עול משרה צבורית נחוץ לו תחילה להסיע מלבו כל אימה וחרדה צבורית ואחר כך יגש הלאה לכהן ולשרת , ואם לא יעשה כן על הרוב יהיה בצער ואולי באיזה זמנים יוכרח להגיש פיטורין, זהו שאמר: "ויסעו מחרדה" שמתחילה צריך להסיע את עצמו מחרדת ואימת הצבור ואחר כך "ויחנו במקהלות" לשרת במשרות צבוריות ולהיות חונה בתפקידו בתמידות בעזרת האל וישועתו (כן כתב הרב כלפון משה הכהן ע"ה, בספר בן פורת יוסף פרשת מסעי אות א, ספר של רבו הרב יוסף ברבי ע"ה).
61. עיין בהעמק דבר כאן לנצי"ב מוואלוזין זצ"ל שביאר כשאשר היו עם ישראל במדבר היה אמורים להיות להם חסרים כמה דברים: 1. היו צריכים להסתפק בלחם ומים. 2. חסרון במקום דירה כמו בני אדם שלא ישנים בשדות אלא בבית. 3. לא היה להם ממי ללמוד דרך ארץ, שהרי במצרים הם היו עבדים וכל מעיינם היה בטיט ובלבנים. 4. הליכתם במקום סכנה מקום בו יש נחשים ועקרבים.

וביאר הרב את הדברים שה' עשה להחיותם: "יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר" – במקום בו אין מאכל סיפק ה' לעם ישראל את כל צורכם. "וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן" – במקום שהוא תוהו שאין בו מחיצה וגדר ואין נראה בו שום דבר כמו בלילה, ויש שם נחשים ועקבים, עשה ה' סוכות לכל אחד בפני עצמו, וזה פירוש המילה "יְסֹבְבֶנְהוּ", ולימד אותם ה' דעת וחכמה ודרך ארץ, וזה פירוש המילה "יְבוֹנְנֵהוּ", ושמר עליהם ה' מנחשים ועקרבים, וזה שאומר הפסוק "יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ".

62. במדבר רבה ב, ו, ספרי כאן, ילקוט שמעוני כאן רמז תרפז.
63. עיין בספר זרע יעקב לרב יעקב שאלתיאל ניניו ע"ה בפרשת לך לך, הרב היה מגדולי המקובלים, מחבר הספר המפורסם "אמת ליעקב", חי לפני כ-180 שנה.
64. יודן היה גדול הרופאים באותה תקופה, ולאדם נכבד היו קוראים "קרטִנא", בהמשך הזוהר שם מספר רבי אלעזר על רופא זה שהיה קונה תרופות לאנשים מעוטי יכולת מכספו הפרטי. וכן ספרו של רופא זה היה מסודר לפי סודות התורה, הרופא הכיר בחולה באיזו ספירה פגם, ונתן לו תיקון ורפואה, ועל ידי שתיקן הפגם העליון, היה לו רפואה לגופו, ושמח רבי אלעזר שהספר הזה היה בידו יב חודשים (ראה מתוק מדבש שם).

רעיון נפלא ששמעתי מהרב מרדכי אליהו זצ"ל על הערבוֺת, שאין בהן טעם ואין בהן ריח, הם מסמלים אותנו, פשוטי העם56[1]

[1] כדגכגדכ