הגמרא במסכת ברכות (בדף יז עמוד ב) אומרת: גדולה ההבטחה שהבטיח הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים, וההבטחה היא שיש להם עולם הבא, ועוד אמרו חז"ל: אמר רב לרבי חייא: נשים במה זכיין, הכוונה: מה הזכות שלהן? מה המעלה שלהן? זכותן של הנשים היא שהן שולחות את הבעלים ללימוד תורה, ומטפלות ומחנכות את הילדים בחינוך לתורה למצוות, וממתינות לבעל שחוזר מלימוד התורה ומבית הכנסת (וראה יערות דבש דרוש א, ופני יהושוע על גמרא זו, ובבניהו על גמרא זו כתב מרן רבנו יוסף חיים זיע"א שגדולה מעלתן שלעתיד לבוא ישמעו תורה מפי הקדוש ברוך הוא בעצמו).
כדי להבין זכות זו מספר הראשון לציון הרב מרדכי אליהו בשם הבן איש חי: מעשה באישה אחת ושמה כתון (בעירק שם זה היה נפוץ ותרגומו: מלכה) היא הייתה אישה פשוטה שלא יודעת קרוא וכתוב, וחיכתה לבניה והכינה להם את כל מחסורם שיצאו וילכו ללמוד.
וכשהיא הגיעה לבית עולמה – באו מלאכי השרת וקיבלו את פניה. ואמרו לה: את מובלת ישר לגן עדן, והיא אומרת להם: חלה טעות אני לא יודעת קרוא וכתוב, לא למדתי בחיים תורה, אמרו לה: יש לך שכר גדול של לימוד תורה.
היא אומרת: חלה פה טעות, לא יכול להיות! אמרו לה המלאכים: לא! ככה כתוב בספרים… אמרה אותה אישה: אני לא רוצה לקחת חלק של מישהו אחר… פתחו את הספרים וראו שחצי מלימוד של בעלה מגיע לה, וחצי מלימוד תורה של כל ילד מילדיה… בעצם יש לה שכר גדול על כל מה שעשתה ודאגה והכינה וציפתה לילדיה ולבעלה, ויש לה שכר גדול יותר מבעלה, כי לבעלה יש רק חצי, ולה יש פי כמה.
ועל זה אומר החיד"א בדרך רמז (בספרו פני דוד על התורה בשם ילקוט ראובני, ועיין עוד בשער הגלגולים הקדמה כ ובבני אהרן שם, ועיין עוד בבן יהוידע סנהדרין דף כו עמוד א ד"ה טלטלולא) שרוב הנשים לא חוזרות בגלגול, ולומד זאת מפרשתינו: "שאו את ראש כל עדת בני ישראל לבית אבותם, במספר שמות כל זכר לגולגלתם" (במדבר א פסוק ב).
הגברים חוזרים בגלגול, מה שאין כן הנשים, ומוסיף הרב מרדכי אליהו ואומר: זו זכותן ומעלתן שפטורות מגלגול מכיון שסובלות בהריון ובלידה (וראה בשו"ת לב שמח לרב חיררי יורה דעה סימן טז עמוד שלד, ובמשנת הגלגולים עמודים 403-405) ובגידול הילדים ובחינוכם.
הגוף נמשל הוא לקרקע, והנשמה לאילן, ופעמים שאין האילן מצליח להיקלט ולשגשג בקרקע זו – אזי עוקרים אותו ושותלים אותו בקרקע אחרת. כן הוא ממש בגלגול הנשמה (כן כתב הרב משה קורדוברו באור יקר פרשת משפטים שער ו סימן א, כרך ח דף רמט-רנ, ובפרשת יתרו שער ה סימן יח, כרך ח דף רמב).
המציאות שאיננו זוכרים את הגלגולים הקודמים שלנו – מחסד ה' הוא, כי אם האדם היה זוכר – הרי בהכרח יוודע לו שבא לתקן, ובכך נשללה ממנו הבחירה החופשית, והרי הוא כאנוס לקיים מצוות.
ועוד דבר: ידיעת הגלגולים הקודמים היתה גורמת לשינוי מפליג ביחסים בין האדם לחבירו, לדוגמא: אדם יראה את בת זוגו מהגלגול הקודם נשואה לחבירו בגלגול הזה, האם חייו יהיו שלווים? (ראה כל זה בדברי הרמ"ק בספר שיעור קומה ערך פ"ד-גלגול עמוד 166, ועיין עוד במשכיל לאסף פרשת קדושים, פלא יועץ ערך גלגול, בן יהוידע סוטה דף ב עמוד א).
נברך את עצמנו שנזכה להשלים את נפשנו רוחנו ונשמתנו בגלגול הזה, ובא לציון גואל, אמן.
