ישנם בפרשה הרבה מצוות חברתיות, הפעם נכתוב על רכילות: "לא תלך רכיל בעמך לא תעמוד על דם רעך אני ה'" (ויקרא יט, טז).
הולך רכיל זה כמו רוכל שמעביר סחורה מכאן לשם, קונה פה ומוכר פה, קונה בזול ומוכר ביוקר. (ראה פירוש רמב"ן כאן, ורמב"ם הלכות דעות פרק ז הלכה א).
הוא מעביר ידיעה סתמית לא קשורה ללשון הרע או להוצאת שם רע או לדברים השליליים האחרים, והרכילות הזו יכולה להביא בסופו של דבר להמשך הפסוק "לא תעמוד על דם רעך".
רכילות הזו יכולה להרוג אנשים. מילים יכולות להרוג. הוצאת שם רע, שיימינג. פשוט הכל התחיל מרכילות פשוטה (ראה פירוש החזקוני שם).
בימים אלו שאנשים מוכרים ידיעות לתקשורת תמורת סכומי עתק – בעצם זוהי בדיוק הרכילות האסורה. דוד המלך אומר: "לא רגל על לשונו" (תהילים טו, ג) הרכילות לא הייתה הרגל אצלו.
מה עושה מרגל? מרגל הוא מעביר ידיעות מפה לפה. אז מרגל בטחוני זה השליחות שלו, הוא מציל אחרים – זה מותר וזו מצוה וזו חובה.
אבל אדם שהולך רכיל ואין לו תפקיד של הצלה או עזרה או סיבות אחרות מותרות – הוא נקרא מרגל הוא מדבר סרה, הוא מקלקל את כח הדיבור שלו, על ידי הרכילות הוא פוגע בחברה. 'לא תלך רכיל בעמך' – "עמך" פירושו בתוך החברה שלך. בתוך המשפחה שלך, בתוך בית הגידול שלך, אל תהרוס אותו!
פירוש נוסף אומר הבן איש חי (בספרו עוד יוסף חי דרשות) "לא תלך רכיל בעמך" – אל תדבר רכילות על עם ישראל! הקב"ה לא אוהב לשמוע רכילות על העם שלו! הקב"ה יודע מי זה עם ישראל הוא לא צריך שתגיד לו. ותדבר עליהם קטגוריה. כמו שישעיהו הנביא נענש על זה שאמר "בתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב" (ישעיהו ו, ה, יבמות דף מט עמוד ב).
קל וחומר לא להוציא את דיבת ישראל רעה בתקשורת העולמית. הרי "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" (ישעיהו מג, כא) עם זה אמור להיות אור לגויים והנה אדם הולך ומספר לשון הרע ורכילות רכילות על מה קורה בתוך עמם ישראל בפנים. מי ביקש זאת ממך להכפיש את שם ישראל?? גם אם כוונותיך טובות לא מוציאים לעז בשום דרך על עם ישראל.
פירוש שלישי: "לא תלך רכיל בעמך" – אם אתה הלכת רכיל – יצאת מהחברה יצאת מהעם. אתה לא נמצא בפנים.
בהמשך הפסוק נאמר: "ולא תעמוד על דם רעך" – מותר לספר וללכת רכיל רק אם זה להצלת נפשות. רק אם זה להציל אחרים שלא יפגעו, לדוגמא אם יש אדם שגונב ואתה אומר תיזהרו מפלוני שהוא גנב, זה לא רכילות, זה אזהרה, זה פשוט למנוע נזק מאחרים. זה יהיה מותר. או לדוגמא אם הבת שלך עומדת להינשא בשעה טובה ומוצלחת – ובא מישהו ומספר לך על החתן שהוא חולה במחלה כזו וכזו – בוודאי שבמקרה כזה מי שסיפר לך עשה מצווה ולא עבר על לשון הרע ורכילות (חפץ חיים הלכות איסורי רכילות כלל ט ציור שלישי סעיף ו, ובבאר מים חיים שם סעיף קטן ז, פתחי תשובה אורח חיים סימן קנו, שו"ת משנה הלכות חלק יב סימן רעח).
