"ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מילאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרון לקדשו לכהנו לי" (שמות כח, ג).
חכמי הלב אלו המבצעים, האמנים שתופרים ורוקמים ואורגים את בגדי הכהונה. הם אותם חכמי לב שעשו את המשכן.
שואלים הפרשנים: היה צריך להיות כתוב ברבים – 'מילאתי אותם', כי מדובר על חכמי הלב ברבים. למה כתוב "מילאתיו", בלשון יחיד?
אונקלוס מתרגם: "מילאתיו" – מלאתי את כל אחד ואחד מהם באופן יחיד, לא את כולם באופן כללי. ורבי אברהם איבן עזרא מפרש: "מילאתיו" – הכוונה ללב. שהוא מלא ברוח חכמה.
יש חכם לב בתואר, אבל הלב שלו עדיין לא מלא בחכמה. הוא חכם, הוא אינטלקט, אבל אין לו את הרגש המתאים, אין לו את התוכן הפנימי, הרוחני, הרגיש שיודע.
דוגמא לדבר מסופר על רבי ירוחם ליבוביץ שהיה משגיח של ישיבת מיר, שיום אחד כאשר נסע ברכבת – נפלה כפפה אחת מידו על שפת הרציף ודלתות הרכבת מתחילות להינעל… רבי ירוחם ראה שלא יספיק לקחת את הכפפה שנפלה, ובהחלטה בת שניה הסיר את הכפפה השניה שלו וזרקה גם על שפת הרציף, כדי שלכל הפחות יהנה מי שימצא אותם (ומתוק האור פרשת ויקהל עמוד תמג).
למה צריך חכמי לב לעשיית הבגדים?
אומרים הרמב"ן הספורנו: שיעשו בגדים לשם קדושת הכהן, שבשעת עשייתם יכוונו שעל ידם הכהנים יהיו מקודשים לעבודת הקודש. המחשבה שלהם היא היוצרת את הקדושה בכהנים.
"והם יקחו את הזהב ואת הכסף" (שם כח, ה) מי זה הם? רש"י: חכמי הלב יקבלו מהמתנדבים את החומרים לעשות את הבגדים. תרגום אונקלוס: שחכמי הלב יביאו את הזהב ואת התכלת אפילו מממונם. אבל הרמב"ן מפרש כדרכו: חכמי הלב יקבלו את הנדבה מהצבור ולא יבדקו אותם. הספורנו: כמו שכיוונו בכוונה בעת העשייה, כך יכוונו בשעה שלוקחים את הזהב. בשעה שלוקחים את הזהב מהמתנדב, גם שם צריכה להיות כוונה, גם שם צריכה להיות קדושה ונתינה. הם צריכים להיות קדושים כל כך ולדעת לקבל את התרומות, לכוון אותם כפי כוונת הנותן.
יש אדם שנתן כדי לצאת ידי חובה, יש אדם שנתן כדי לפרסם את שמו ויש אדם שנתן באמת מכוונת הלב. הם יכולים לקחת את התרומה ולכוון אותה, חלק לבגדי הכהן הגדול, חלק לכהן שנכנס לפני ולפנים – בגדים שיש בהם קדושה יתירה, ובגדים שיכולים להיות לכהנים האחרים. יש תרומה שהם עושים ממנה מכנסיים, ויש תרומה שהם עושים איתה את הציץ, את האפוד, את החושן – לחלקים הקדושים והרוחניים יותר.
יהי רצון שנזכה להיות מאותם חכמי לב שיודעים לתת בכוונה ולקבל בכוונה. להיות רגישים לסביבה, לחברה, ולקהילה.
