"דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאיש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי, וזאת התרומה… זהב כסף ונחושת… ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" מטרת התרומה היא בניית המשכן, המקדש.
"ושכנתי בתוכם" – אני מבקש מכם תעשו, תבנו לי בית מקדש, כדי שאני אשכון בתוך בני ישראל. היה צריך להיות כתוב "ושכנתי בתוכו", בתוך המקדש. למה נאמר בתוכם? בתוך בני ישראל.
אם כך, מטרת בניית המשכן היא כדי שהקב"ה ישכון בתוכנו, כדי שהשכינה תרד לארץ ותגור איתנו יחד.
גם החסידים מסבירים "ושכנתי בתוכם" – בתוך ליבו של כל אחד ואחד. בתוך הלב. בתוכם. לא רק בתוך החברה, בתוך הארציות. "ושכנתי בתוכם" – להוריד את השכינה מלמעלה למטה. להוריד את השכינה מהשמים ושמי השמים העליונים, הרוחניים, אל הארץ, הארציות, הפעולות המעשיות היומיומיות שלנו. החברתיות, הכלליות ואפילו האישיות (ראה פירוש האלשיך הקדוש שם, תניא ליקוטי אמרים פרק לג ועוד).
לא רק בתוך עם ישראל נמצאת המילה א-ל, אלא בתוך ליבו של כל אחד ואחד. כשאדם יודע שבתוך ליבו נמצא הקב"ה, ושהוא צריך לפנות מקום קטן למקדש ה', אז החיים יראו אחרת, ההתנהגות תראה אחרת, המעשים יראו אחרת, הכל הוא אחר.
ישנו שיר יפה ששרים בישיבות שלימד אותו הרב משה צבי נריה זצ"ל וכתבו הרב אלעזר אזכרי בעל ספר חרדים שחי בצפת לפני 450 שנה: "בלבבי משכן אבנה להדר כבודו, ולמשכן מזבח אשים לקרני הודו, ולנר תמיד אקח לי את אש העקדה, ולקרבן אקריב לו את נפשי, את נפשי היחידה".
בלבבי משכן אבנה, ובמשכן הזה – מזבח אשים, בתוך הלב שלי. ואת כל הכלים שיש במקדש יש לי בנפש. את המנורה = השכל, את השולחן = את הגוף את מערכת העיכול, את ארון הברית = הקדושה והרגש, מזבח הקטורת = זה הנתינה והטוב לב. ובעצם כל האיברים הפנימיים שלנו הם כלי השרת של המקדש, של הרוחניות, של הנשמה שנמצאת בתוכנו. (עיין בדבריו של רבי שמעון בר יוחאי בזוהר הקדוש חלק ב דף קסב עמוד ב, ובדברי הרב משה דוד וואלי בפירושו לפרשה זו).
אז יהי רצון שנזכה לבנות בליבנו מקדש לקדוש ברוך הוא, ויהי רצון שנזכה לבנות בתוך החברה מקום קדוש. ויהי רצון שיבנה בית המקדש בארצנו, בירושלים, בלב האומה. ונזכה להורדת השכינה לתוכנו ממש, ואו אז נעשה אנחנו והבורא שכנים.
משכנות כזו נהנו האבות והאימהות ובהמשך בניהם בני ישראל, גם אנו רוצים להנות משכנות זו.
הדרך הטובה ביותר לפגוש את אלוקים היא לתת.
עצם מעשה הנתינה כרוך בהבנה שמה שאנחנו נותנים הוא חלק ממה שניתן לנו על ידי הבורא (ראה בספרו של הרב יונתן זקס שיג ושיח פרשת תרומה עמודים 229-231).
