חומש במדברפרשת חוקת

פרת משה רבנו וקליפת נוגה

"וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת" (במדבר יט, יז)

אמרו חכמים שיש כאן ראשי תיבות והם: שלמה, ללמדנו שאף שלמה המלך לא עמד[1] על סודה של פרה אדומה.

החיד"א ע"ה[2] כתב בשם רבני אשכנז, שחשב שלמה המלך שמכיון שיש רמז בפסוק לשמו, הוא יבין את טעמה וסודה של פרה אדומה, כדברי הפסוק: "בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת לִמְצֹא דִּבְרֵי חֵפֶץ" (קהלת יב, י), ענו לו את המשך הפסוק: "וְכָתוּב יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת", דהיינו: הטבת לראות שלמה המלך שיש מישהו שידע את טעמה של פרה, אבל זה לא אתה אלא משה רבנו, הגלגול הראשון שלך[3], שהשם שלו כתוב ישר בפסוק זה: "וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת", ראשי תיבות: למשה[4].

ודע לך קורא יקר, שכדי להבין מהי קליפת נוגה[5], ואיך היא קשורה לפרשתנו, נעשה הקדמה קצרה.

חיי האדם בעולם הזה הם מאבק מתמיד בין הטוב לרע, או בין הקדושה לבין הצד העומד כנגד הקדושה, המכונה קליפה (ראה תניא פרק ו). כשם שקליפת הפרי מסתירה את הפרי עצמו, כך "הקליפות" מעלימות ומסתירות את האמת האלוקית, ויש לשוברן כדי להגיע אל הקדושה (תורה אור שמות נז עמוד א).

במחזה הנבואה של הנביא יחזקאל, נאמר: "וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן, עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב, וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" (יחזקאל א, ד), בספרי הקבלה (עץ חיים שער מט פרק ג) מבואר שהפסוק הזה מתאר את מערך "הקליפות" שה' ברא, העומד מול הקדושה.

ישנם שלוש קליפות טמאות ורעות לגמרי ("רוח סערה", ענן גדול", "ואש מתלקחת") ויש קליפה רביעית שנקראת: "קליפת נוגה", היא בחינה ממוצעת בין הקליפות הטמאות לבין הקדושה, ויש בה ערבוב של טוב ורע (ראה תניא פרקים ו-ז).

שלוש הקליפות הטמאות הן מקורות החיות של כל הדברים האסורים והשליליים.

דרך ההתמודדות הראויה עמן היא דחייה מוחלטת, הימנעות מכל מגע איתן, לכן הם נקראים דברים אסורים, לא רק במובן של איסור אלא גם במשמעות של אסור וכבול (כמו אסיר), ניצוצות הקדושה שבתוכם כבולים וקשורים בתוך הרע, ואינם יכולים לעלות ממנו ולהתחבר עם הקדושה, האדם נדרש לדחותם מעל פניו לגמרי.

לעומת זאת קליפת נוגה – היא המקור הרוחני לכל הדברים הגשמיים שמותרים לפי דין תורה, כמו מאכלים הכשרים לאכילה, וכדומה[6]. קליפת נוגה מייצגת ערבוב של טוב ורע ושל פוטנציאל לפנות לשני הכיוונים.

כאשר האדם משתמש בדברים האלה לעבודת ה' הוא מרומם את קליפת נוגה, ומוציא ממנה את ניצוצות הטוב הטמונים בה ומחבר אותה עם הקדושה, ואילו אם הוא משתמש בהם למילוי תאוותיו האישיות ועל אחת כמה וכמה לדברים שליליים, הוא מוריד אותה אל שלוש "הקליפות" הטמאות לגמרי[7].

האר"י הקדוש מלמדנו[8] ששלמה המלך רצה לתקן את קליפת נוגה[9], שתחזור כולה אל הקדושה, ולא תהיה מעורבת מטוב ורע, ולכן הוא לקח אלף נשים[10], שהם סוד אלף ימים של חול[11] שיש בקליפת נוגה, דהיינו אלף מדרגות של בירור של קליפת נוגה, וכל זמן שאין להם תיקון יש גלות וצרות בעולם[12], ורצה שלמה לדחוק את הקץ, ולהביא את המשיח והגאולה, אך טרם הגיע הזמן[13], כי התיקון הסופי של קליפת נוגה יהיה רק בביאת המשיח[14], שאז יגמרו להתברר ניצוצות הקדושה שמהם נעשתה קליפת נוגה[15], ולכן אמר שלמה המלך: "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי" (קהלת ז, כג) וביאורו: רציתי לתקן את העולם, על ידי תקון קליפת נוגה, ונכשלתי, כי זה יהיה רק בביאת המשיח, ולכן שלמה המלך לא הבין את טעמה של מצוות פרה אדומה, כי היא קליפת נוגה[16].

הרב אליהו כהן האיתמרי ע"ה בספרו מגלה צפונות בפרשתנו (דף כד במהדורה הישנה) מגלה את אוזננו שפרה אדומה מחזקת את האמונה בביאת הגואל.

ותוכן דבריו: שהמשיח צריך להיכנס בעמקי הקליפות וללקט משם את ניצוצות הקדושה שנמצאים שם, ונמצא שהוא "מטמא" את עצמו כאשר הוא עוסק בזה, אך הוא מטהר אחרים, על ידי שמקרבם לבורא (כמובן שאין מדובר כאן חלילה וחס על מעשים אסורים, כמו שעשו שבתאי צבי ודומיו) ודבר זה הינו דוגמת הפרה האדומה שהמתעסק בה טמא, והיא עצמה מטהרת את הטמאים.

 

8

משימה שבועית

תכוון בשבוע זה שאכילתך ועבודתך תהא לשם שמים, הווי אומר: תכוון שאתה אוכל כדי שיהיה לך כח לעבוד את ה', ותכוון כשאתה עובד – כדי שיהיה לך כסף ופרנסה, לזון ולפרנס את אשתך וילדיך שנתן לך ה'.

[1] פנינה יקרה מצאתי בדבריו של הרב אהרן פיררא ע"ה (בספרו מעיל קודש ובגדי ישע על עץ חיים שער מט פרק ג, הרב היה מגדולי חכמי המקובלים בישיבת בית אל, חי לפני כ-140 שנה) ותורף דבריו: שגם משה רבנו וגם שלמה המלך ידעו את טעמה של פרה אדומה, מה שהם לא ידעו זה איך לבארה ולפרשה לאנשים אחרים, ודייק זאת הרב מדברי רבנו האר"י בעץ חיים שער מט פרק ג, שם נאמר: שמשה ושלמה לא יכלו לעמוד על ביאוריה של פרה אדומה, ודייק הרב, אבל על סודה עמדו.

[2] פתח עיניים לחיד"א ראש השנה כא עמוד ב, וכן בספרו פני דוד בפרשתנו אות יב, עיין גם חתם סופר פרשת חוקת, ועיין עוד בספר נפש יהודה בפרשתנו, של הרב שוכר (יהודה) חאצ'רי, היה ראב"ד ורב ראשי בכוכבאן בתימן, חי לפני למעלה ממאה עשרים שנה.

 

[3] עיין בגולל אור אות ש ערך שלמה המלך, לרבנו מאיר ביקייאם ע"ה שביאר שמכיון שהיה שלמה המלך גלגול של משה רבנו, ובתיה בת פרעה הצילה אותו, לכן שלמה המלך התחתן עם בת פרעה היא בתיה (עם הצד הרע של בתיה בת פרעה) ובגלל ששלמה המלך לקח את בת פרעה והיא הטעתה אותו בלילה של חנוכת בית המקדש והוא לא קם בבוקר מוקדם אלא מאוחר, והיה עם ישראל מתעכבים לחנוכת המקדש (כמובא באריכות במדרש, במדבר רבה י, ד), התגלגל שלמה המלך בירמיה הנביא שבימיו נחרב בית המקדש הראשון, ולכן נאמר על משה רבנו: "וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה" (שמות ב, ו), ונאמר על שלמה המלך: "וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן" (מלכים א', פרק ג, פסוק ז), ועל ירמיה הנביא נאמר: "כִּי נַעַר אָנֹכִי" (ירמיה א, ו).

 

[4] ובאמת בסוף פרשת וזאת הברכה נאמר שה' הראה למשה: "ְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר" (דברים לד, ג) ואמרו חז"ל בספרי שם (אות שנז) מלמד שהראהו שלמה בן דוד, שעושה כלים בבית המקדש, שנאמר: "בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ" (מלכים א פרק ז פסוק מו) ובספרי דבי רב של הרב דוד פארדו ע"ה על האתר ביאר שהיה שלמה גלגול משה, והנחושת והירדן הם סוד קליפת נוגה, עיין שם בדבריו.

 

[5] נוגה זה לשון אור וקדושה, זריחת האור, וזה בה להורות שגם בקליפת נוגה גנוז האור, ונמשלה הקדושה לאור, כי ממנה נמשכת הארת החיים לכל העולמות (מחשוף הלבן לרבנו יעקב אבוחצירא ע"ה, פרשת חיי שרה ד"ה אי נמי גר ותושב).

 

[6] כל דבר שהוא מצוה הוא מצד הקדושה, כל דבר שהוא עבירה הוא מג' קליפות הטמאות, כל דבר שהוא לא מצוה ולא עבירה, והוא מותר – הוא מקליפת נוגה (קהלת יעקב ערך בן סורר ומורה), ואם אדם עושה את זה לשם שמים, אז מתעלית החיות של הדבר המותר ונכנסת אל הקודש פנימה (בני יששכר אדר ב, ז, ועיין עוד בספר גנזי רמח"ל עמוד רעו במהדורת הרב פרידלנדר שנת תשד"מ שביאר שקליפת נוגה נקראת מלאכה, עיין שם).

 

[7] ראה בספר להבין חסידות של הרב מנחם ברוד, עמודים 180-186, ועיין עוד באגרא דכלה פרשת חוקת עמודים ריז – ריח במהדורת מכון בני שלשים תשס"ט, וראה אגרות קודש של הרבי הריי"צ (האדמו"ר השישי לבית חב"ד) חלק ד עמוד רס שהשלוש קליפות הטמאות, הם שורש דשורש לקליפות, אך הן עצמן בקדושה.

 

[8] ספר הליקוטים על מלכים א פרק יא פסוק ג, דף עח עמודה א, וראה בית לחם יהודה על עץ חיים שער מט סוף פרק ג.

 

[9] כתב רבנו יעקב אבוחצירא ע"ה (מחשוף הלבן פרשת חיי שרה ד"ה אי נמי גר ותושב) "כל עסקם של עמודי עולם עליהם השלום, היה כדי לברר קדושה מקליפת נוגה, ויש שעלתה בידו, ויש שלא עלתה בידו", ממשיך הרב ואומר: מערת המכפלה היתה תחת שליטת קליפת נוגה, וזה שאברהם קנה אותה, הוא הצליח לתקן שיצאו חלק מניצוצות הקדושה שהיו בקליפת נוגה, ויחזרו למקום הקדושה.

גם קורח רצה לתקן את קליפת נוגה, אך לקח מקח רע לעצמו (סנהדרין דף קט עמוד ב), לקח לעצמו את החלק הרע שבקליפת נוגה, על ידי שאחז במידת הגאווה (ראה בהרחבה בספר משנה שכיר על התורה, של הרב יששכר שלמה טייכטאל הי"ד, בעל אם הבנים שמחה, פרשת קורח עמודים 381-382 במהדורת שנת תשס"ט).

גם משה רבנו רצה לתקן את קליפת נוגה, על ידי שקיבל את הערב רב, אך לא עלתה בידו לתקנה (ראה קהלת יעקב (יולס) ערך פרה אדומה בשם האר"י בעץ חיים שער מט פרק ג, ועיין עוד בספר הדע"ה חלק ב דרוש ד ענף כא סימן ג).

 

[10] עיין בקהלת יעקב (יולס) ערך קליפות אות ח, שיש 1000 סוגי קליפות, ורצה שלמה המלך לתקן את כולם ולכן נשא שלמה 1000 נשים.

[11] עיין בזוהר פקודי דף רכז עמוד ב, ובאור יקר לרמ"ק שם, ובקובץ מקבציאל של אהבת שלום חלק ז עמוד קצח, וראה בן יהוידע על שבת דף נו עמוד ב שזה הטעם שבת פרעה הכניסה לשלמה 1000 מיני זמר (הגאון החסיד הרב יצחק גינזבורג הי"ו מצא רמז נאה: אלף שנים זה אותיות אלף נשים).

 

[12] עיין בעץ חיים שער האצילות פרק ב דף יז עמוד א, ובספר הביאורים לבעל הלשם דף כח אותיות טו-כ, ודע שסוף הבירור של הניצוצות האלו, הנקראים "אלף יומין דחול", יהיה בעקבתא דמשיחא, וכשזה יושלם – יבוא המשיח (כן כתב סבא קדישא המקובל האלקי הרב סלמאן אליהו ע"ה בכרם שלמה א על עץ חיים שער ג פרק ב אות י, עמוד רנב במהדורת תשס"ו של אהבת שלום).

 

[13] שלמה המלך טעה בכך שהביא את הקליפות לתוך ביתו ועשאן מלכות, והיו עובדות עבודה זרה מתוך ביתו, במקום זאת היה שלמה המלך צריך לשלוח נפשו אל הקליפות ולברר משם את ניצוצות הקדושה (החיד"א בחומת אנ"ך על מלכים א פרק יא, ועיין מה שכתב בזה הרמ"ד וואלי בביאורו למלכים א פרק ז עמוד נג).

 

[14] ראה ביאורו של הרמ"ד וואלי לשיר השירים (עמוד קכב על חמש מגילות תנינא במהדורת שנת תשע"ט) שיעלה בידו של מלך המשיח לכבוש את קליפת נוגה, שתהיה כולה נתקנת וחוזרת אל הקדושה, ובביאורו לתהילים פרק מה פסוק יג כתב הרב שאחרי קליפת נוגה נגררות שאר הקליפות, לבקש תיקון על ידה. וראה אדיר במרום לרמח"ל עמוד קצז (במהדורת הרב ספינר, שנת תשנ"ה).

 

[15] עיין בשומר אמונים הקדמון ויכוח שני אות עט, שכתב שקליפת נוגה נעשתה מ-רפ"ח ניצוצין שנשארו בכלים שנשברו (וראה נהר שלום לרש"ש דף כב עמודה ד) ועיין במה שכתב בספר פה אליהו לרבנו אליהו חמווי ע"ה (חלק א פרשת בהעלותך עמוד 163 במהדורת מכון הכתב) שהמילה פרה של פרה אדומה, יחד עם השלושה מינים שנותנים בה: עץ ארז ואזוב ושני תולעת, עולה גימטריה רפ"ח, לברר את הניצוצות, ורבנו יהודה פתיה ע"ה (בית לחם יהודה על עץ חיים שער מט פרק ג) כתב שהמילה פרה עם ג' האותיות שבה זה גימטריה רפ"ח ניצוצות שב-ז' מלכי אדום, ולכן היא נקראת פרה אדומה.

 

[16] ליקוטי תורה, טעמי המצוות פרשת כי תצא דף קד עמודה ב, קהלת יעקב (יולס) ערך פרה אדומה.

עוד מאמרים בנושא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button