אנו מוצאים עניין של כפילות לכל אורך פרשת קבורת שרה: "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה" – החיים כפולים. "ותמות שרה בקריית ארבע היא חברון" – כפול – גם קריית ארבע וגם חברון. המערה עצמה נקראת "מכפלה". גם קניית המערה נעשית בכפל (ראה בראשית כל פרק כג).
אנו רואים את הכפל בקנייה: אברהם אבינו אוסף את כל התושבים ומלמד אותנו איך מנהלים משא ומתן לקניית ארץ ישראל, בדיפלומטיה מיוחדת למזרח התיכון. תוך כדי כך אברהם מלמד אותנו שיעור באמונה, באחד הניסיונות הקשים שהוא עובר. הרי הארץ הובטחה לאברהם מנהר פרת ועד נחל מצריים, והנה אין לו אפילו שטח של שני מטר לקבור את אשתו. אז מה שווה ההבטחה? זה ניסיון גדול. למרות שהוא קונה שטח שהובטח לו כבר, הוא מכבד אותם. "וישתחו אברהם לפני בני הארץ" – מוזכר פעמיים שהוא משתחווה. הוא מבקש את מערת המכפלה אשר בקצה שדהו של עפרון. ואז עפרון אומר 'אין בעיה! השדה שלך, תיקח!' – "השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה". אברהם משתחווה, תודה רבה. עכשיו הגיע תור הכסף: אברהם אומר לו "קח ממני, ואקברה את מתי שמה". עפרון עונה: "אדוני שמע… ארץ ארבע מאות שקל ביני ובינך מה היא, ואת מתך קבור". "וישקול אברהם לעפרון את אשר דיבר, ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר". אברהם מכבד את עפרון.
התוצאה – "ויקום השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחוזת קבר" (שם פסוק יז) תקומה הייתה לו, השדה והמערה התעלו. אברהם ידע בחכמה לקנות גם את כל השטח מסביב. הרבה דונמים, גם את השדה וגם את העצים, כדי שלאף אחד לא יהיה פתחון פה לומר "זה שלנו, לקחתם, כבשתם, הכרחתם אותנו לעשות משא ומתן…". שום דבר. אברהם קנה את הכול בכסף מלא. הוא לימד אותנו – כך קונים את ארץ ישראל. למרות ההבטחה, ולמרות הדם, ולמרות היזע והדמעות שהשקענו בארץ, חייבים להמשיך ולקנות את הארץ, ואז זה נקרא 'גאולת הארץ'. השדה והארץ קמו לתחייה! תקומה הייתה לו, החומר קיבל דרגה רוחנית שונה, כי הוא עבר לבעלות אברהם.
אולי זו המשמעות של 'שדה המכפלה'. יש פה רעיון כפול. כמו שלשרה ואברהם היו חיים כפולים, חיים גשמיים וחיים רוחניים, וכך גם לארץ יש חיים כפולים, ארץ גשמית – פירות ועצים, וארץ רוחנית.
אפשר לשרוף את העצים, את הצמחים, את מה שמעל האדמה, אבל את ארץ ישראל הרוחנית, שלנו, אי אפשר לשרוף לעולם. ארץ ישראל חקוקה בליבנו, אימותינו ואבותינו קבורים בה. דמם ובשרם הם ברגבי אדמתה של הארץ הזאת. הארץ הזאת מכילה את מאות, אלפי, ומיליוני אבותינו ואבות אבותינו שגרו פה. את זה אי אפשר לקחת מאִתנו, זה חלק מאִתנו. ארץ ישראל נקנית בדמים ובדמים, בקניין כפול. בקניין גשמי – כסף, ובקניין רוחני, פנימי – קשר נפשי בין הארץ לבין בניה החוזרים אליה.
יש רק ניסיונות אחרונים של כוחות הסטרא אחרא לגרש אותנו מהארץ, לשרוף את מה שעל פני הארץ. אבל הארץ לא תיתן שמישהו אחר יגור בה. יש לה רצון. 'ארץ' מלשון 'רצון' (ראה שם משמואל פרשת שלח שנת תרעה' עמוד רכב, ועיין עוד במי מרום חלק ו עמודים רפו-רפט).
וידועים דבריו של הרב יעקב משה חרל"פ (בספרו מי מרום חלק ו עמוד קצו) שבכל דור ודור יש נקודה עיקרית מיוחדת שדרך הנקודה הזאת מאיר כל הטוב, ומתוכה מתנוצצים כל קיומי התורה והמצוות בתקופה ההיא.
"ובעיקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית זה ארץ ישראל, ומבלעדי ההתאחזות בה אין שום השפעה של קדושה בעולם, ואין פלא אם כל העמים רוצים לעכב את ביאתם של ישראל לארץ הקודש והתקשרותם בה".
