סוד י"ג מידות הרחמים

הפרשה שלנו מספרת על אחד המאורעות הקשים ביותר בתולדות עם ישראל – חטא העגל. משה עולה להר סיני למשך ארבעים יום על מנת להוריד את לוחות הברית. ובהיות משה בהר, בטרם נסתיימו ארבעים יום וארבעים לילה שלמים, נדמה לעם שמשה מתאחר ומתעכב מלרדת, ובאותו הזמן, בתאריך י"ז בתמוז, העם חוטא בחטא העגל. זהו חטא קשה, אשר בעקבותיו הקדוש ברוך הוא כועס ואף מבקש להענישם ולכלותם (שמות ל"ב, י'). משה יורד מההר ורואה את עגל הזהב. בעקבות כך, הוא שובר את הלוחות מול המחנה, כאומר לעם: "מה לכם וללוחות העדות, מעשי ה' אשר הפרתם את בריתו?!"

לבסוף, לאחר ארבעים יום שמשה עלה להר סיני להתפלל על עם ישראל, ה' נעתר לתפילתו ואומר לו: "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ" (במדבר י"ד, כ' על פי שמות רבה כ"ט, ז'). לאחר מכן קרא ה' למשה לפסול לוחות אבנים כראשונים, עליהן ה' יכתוב את עשרת הדיברות. משה עולה עם הלוחות החדשים להר למשך ארבעים יום וארבעים לילה נוספים על מנת לחדש את כריתת הברית בין ה' לעם ישראל. ב י' בתשרי, שהוא יום הכיפורים, הקב"ה סלח לעם ישראל בשמחה ובלב שלם ומסר למשה את הלוחות השניים לתת לעם ישראל (רש"י שמות ל"ג, י"א ד"ה ושב).

בתוך תפילתו של משה, הוא מבקש: "וְעַתָּה אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ, וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה" (שמות ל"ג, י"ד). אומר משה לקב"ה: "אם אכן אמת הדבר שמצאתי חן בעיניך, למד אותי את דרכי הנהגתך, את מידותיך. תן לי מפתח שעל ידו אוכל לרצות אותך תמיד". אומר לו הקדוש ברוך הוא: "אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ, וְקָרָאתִי בְשֵׁם ה' לְפָנֶיךָ, וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם" (שמות ל"ג, י"ט). כלומר, אומר ה' למשה: "אני אעביר לפניך את כל הַטּוֹב שבי, את כל מִדּוֹתַי וּדְרָכַי, באופן שתוכל לראותם ולראות את טיבם ועניינם, ואז, באותה שעה אקרא אליך בשמי ואפרט לך את כל מידות הרחמים הכלולים בי, מִדּוֹת אשר בהן אני חונן את הראויים לחנינה, ובהן אני מרחם על הראויים לרחמים".

למעשה, באירוע זה, גילה הקדוש ברוך הוא למשה את סדר הרחמים בו ישתמשו ישראל על מנת לבקש מחילה מ ה' במקרה ויחטאו. חז"ל כינו סדר זה בשם: י"ג מידות, משום שיש בו י"ג (13) מידות של רחמים, בהן הקדוש ברוך הוא חס על בריותיו. מהו סוד י"ג המידות? למה אנחנו מרבים לאומרם בימי הרחמים והסליחות ובמיוחד בתפילות יום כיפור (26 פעמים!)?

חז"ל מבארים שכאשר ה' לימד את משה את י"ג המידות, הוא למעשה לימד אותו כיצד מלמדים סנגוריה על עם ישראל (ראה תנחומא כי תשא ל"ב). ומוסיפה הגמרא שברית כרותה לשלוש עשרה מידות הללו שאם יזכירו אותם ישראל בתפילתם – אינן חוזרות ריקם (ראש השנה דף י"ז ע"ב; וראה באורך בספר 'שערי אורה', השער העשירי; ורבנו בחיי שמות ל"ד, ו'). כל פעם שאנחנו מבקשים סליחה מהקדוש ברוך הוא ואנחנו מזכירים י"ג מידות, אנחנו מבקשים שבשעה שהוא בא לדון אותנו, שיתנהג איתנו בשעה זו במידת הרחמים ולא במידת הדין. כלומר, שיגלה את מידת רחמנותו ולא את מידת דינו. את השיטה הזאת לימד אותנו ה' הטוב בכבודו ובעצמו.

נוסף לכך, אומרת הגמרא (שם): "'וַיַּעֲבוֹר ה' עַל פָּנָיו, וַיִּקְרָא' – אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אִלְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאוֹמְרוֹ! מְלַמֵּד שֶׁנִּתְעַטֵּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר, וְהֶרְאָה לוֹ לְמֹשֶׁה סֵדֶר תְּפִלָּה. אָמַר לו (ה' למשה)ֹ: כּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹטְאִין – יַעֲשׂוּ לְפָנַי כַּסֵּדֶר הַזֶּה, וַאֲנִי מוֹחֵל לָהֶם". מלמדת הגמרא שישנו ערך גדול באמירת י"ג מידות כאמור, אך ערך גדול יותר יש בעשיית י"ג המידות – להידבק במידותיו של ה' וללכת בדרכיו (דברים י', י"ב; שם י"א, כ"ב; שם י"ג, ה'; שם כ"ח, ט'). אנחנו כברואים מצווים להידמות לבורא, ומצווים להשוות בין דרכינו הפרטיות לדרך ה' העליונה (ראה רמב"ם דעות א ו; ספר החינוך מצוה תרי"א; הקדמת מסילת ישרים; תומר דבורה פרק א'). השוואה זו אינה תאורטית אלא מעשית. אנחנו מצווים להתנהג בחיי היום יום לפי מידותיו ומעשיו של הקב"ה, כדברי חז"ל: "מָה הוּא מַלְבִּישׁ עֲרוּמִּים אַף אַתָּה הַלְבֵּשׁ עֲרוּמִּים. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּיקֵּר חוֹלִים אַף אַתָּה בַּקֵּר חוֹלִים. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִיחֵם אֲבֵלִים אַף אַתָּה נַחֵם אֲבֵלִים. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָבַר מֵתִים אַף אַתָּה קְבוֹר מֵתִים" (עפ"י סוטה י"ד ע"א; והשווה לשבת דף קל"ג ע"ב; ספרי י"א, כ"ב; ראשית חכמה שער הענווה פרק א' אות י"ד).

אומר לנו הקדוש ברוך הוא: 'דעו! הדרך לרצות אותי בבקשת סליחה, היא לחקות את התנהגותי, להידבק במידותי, ללכת בדרכי'. על כך אמרו רבותינו: "דַּע אֶת אֱ-לֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ" (דברי הימים א' כ"ח, ט') – שכמו שהוא חנון ורחום ועושה חסד משפט וצדקה בארץ, כן תעשה אתה (ספר מצוות גדול, מצות עשה ז'). וכן אמרו: "וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ, כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהֶיךָ" (דברים כ"ח, ב'). אימתי יבואו עליך כל הברכות האלה? אם תשמע בקול ה' אלוקיך ותלך בדרכיו שהם דרכי שמים. ומה הם דרכי שמים? שהוא רחמן ומרחם אפילו על הרשעים ומקבל אותם בתשובה שלימה, וזן ומפרנס את כל הבריות – כך תהיו רחמנים זה לזה לפרנס זה לזה ותאריכו פנים זה לזה בטובה. הוא חנון ונותן מתנת חינם ליודעין אותו ולשאינן יודעין אותו – כך אתם תנו מתנת חינם זה לזה. הוא רב חסד ומטה כלפי חסד – כך אתם תהיו נושאים פנים זה לזה ותהיו מטין כלפי טובה לעשות טובות זה לזה יותר מן הרעה" (תנא דבי אליהו רבה כ"ו). זהו הסוד שלמד משה רבנו מהקדוש ברוך הוא, ומלמד אותנו – נאמץ לעצמנו אורח חיים של חסד, נתינה, ויתור ואיפוק גם בשעה שמכעיסים אותנו – אז נזכה לברכות כולם.