סוד החינוך (תש"פ)

"וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל, וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה', וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ…" (ויקרא פרק יט פסוקים כג – כה).

"וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ". ערלה היא מהמצוות התלויות בארץ. יש הדגשה של המילה "הָאָרֶץ". האיר את עיני רבי חייא תלמיד חבר של רבי שמעון בר יוחאי בזוהר הקדוש שאומר לנו (זוה"ק ויקרא דף פז עמוד א): התנאי של כל עץ להוציא פרות הוא "הָאָרֶץ" – בית הגידול של העץ. "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ", כשתבואו אל הארץ – אז נטעתם. יש משמעות למקום הגידול, יש משמעות לארץ – דוקא בארץ ישראל יש משמעות לפירות, כדי להודות ולהלל.

"יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'". אומר הרש"ר הירש (ויקרא פרק יט פסוק כד): זו הילת קודש שנמצאת ומרחפת מעל הפרי. "הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" (דברים פרק כ פסוק יט), ולכל אדם יש מקור גידול, והגידול שלו הוא הארץ, השורשים, ויש עליו הילה על פי הארץ שהוא גדל בה, ע"פ השורשים שהוא צמח מהם. וההילה הזו, הקדושה הזו, היא אות וסימן להשגחת הקב"ה – שהגידול הצליח, שההילה הזו זורחת. וההילה הזו היא כולה לה'. וכשיש משמעות לגידול, משמעות להילול, יש משמעות לכל החיים של האדם. ואומר המדרש על האדם הראשון "מי יגלה עפר מעיניך" – אתה לא הצלחת לעמוד אפילו שעה קטנה אחת בציווי של הקב"ה, ואנחנו שלוש שנים לא נוגעים בפרי (ראה ויקרא רבה פרשה כה אות ב). אנחנו מחוברים, אנחנו נטועים חזק מאוד בשורשים – בתורה, ברוחניות, בארץ העליונה, וכן במשפחה, בקהילה ובחברה (ראה כוזרי מאמר שני אותיות י – יד).

"וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ" – כשתהיו מחוברים אל המקור, אל הארץ, אומר הזוהר, יהיה קל לכם לקיים את הציווי של הקב"ה "שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים" ובשנה הרביעית תהללו את הקב"ה. ועל סמך זה כנראה אומר השפת אמת (קדושים שנת תרמ"ה): הנטיעה היא החשובה, הנטיעה בארץ, החיבור לשורשים הרוחניים שלנו. לשורשים הרוחניים, לארץ העליונה. "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ" – כשתתחברו אל הארץ, אומר השפת אמת, כשתגיעו אל הארץ הרוחנית העליונה, אל מקור הנשמות, אל הרוח, היא מקור היניקה של כוחות האדם ואישיותו, שם תוכלו להפיק את כל כוחותיכם.

וזה סוד החינוך, שמדברים על האדם הפרטי שמחובר אל השורשים שלו, אל עצמו, אל הרוחניות שלו, אל הנשמה שלו, אז הפרי יוצא עם הילה גדולה.

יהי רצון שנזכה לטעת את עצמנו, את נשמתנו, את רוחנו בארץ הקדושה הזו, בשורשים הרוחניים של הארץ הפיזית והארץ הרוחנית.