מלחמת "חרבות ברזל" וברכת יעקב אבינו
"אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם" (בראשית מט, כח) יעקב מברך את כל בניו, ואנחנו תוהים מה הברכה יש בברכת שמעון ולוי? אומרים רבי חיים בן עטר (בביאורו לבראשית מט, כח) והבן איש חי (בספרו עוד יוסף חי דרשות על בראשית מט, ז): כן, יש בזה ברכה: "אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל" (בראשית מט, ז) זה ראיה שזו ברכה, אם הם היו כל כך שליליים אז מדוע להפיץ אותם ביעקב ובישראל? שיהיו מורים, שיהיו מלמדים, שיהיו מחנכים. את התשובה אנחנו מבינים יותר נכון בדור שלנו, במלחמת "חרבות ברזל", אנחנו מבינים שיעקב מברך את בניו ואומר להם: "אָרוּר אַפָּם כִּי עָז" (בראשית מט, ז) עשיתם את המעשה הגדול הזה של הצלת כבוד המשפחה, כבוד עם ישראל, אחרי מה שעוללו שכם וחמור. למה עשיתם את זה מתוך כעס ולא מתוך שיקול דעת, "אָרוּר אַפָּם כִּי עָז" הייתם צריכים לעשות את זה ברוח קרה, תוך התייעצות איתי, למה לא קראתם לי גם לדיונים על כך?
כמו שבדור שלנו, אנחנו מבינים שאין מלחמה צודקת מהמלחמה הזו להשבת כבוד ישראל, כבוד עם ישראל, וזה מה שיעקב מברך אותם תשיבו את כבוד ישראל, כי "שמנו קראת בשמך" (כדברי הפיוט לימים נוראים), מי שמחלל את כבוד עם ישראל הוא משפיל אותו הוא פוגע בבבת עינו של הקדוש ברוך הוא.