מזבח הקטורת – סוד השמחה

האבן עזרא (בביאורו הארוך לשמות כה, כב) ועוד פרשנים רבים[1], שואלים: מדוע מזבח הקטורת לא נזכר בפרשת תרומה בפרק כה' יחד עם עשיית השולחן והמנורה, והוא נזכר רק בסוף פרשתנו פרשת תצוה (בפרק ל פסוקים א-י)?

בספר צרור המור (לרבי אברהם סבע, היה ממגורשי ספרד לפני למעלה מ-500 שנה, בביאורו לשמות פרק ל פסוק א) ביאר: שהתורה חתמה במזבח הקטורת מכיון שהוא הכלי המובחר ביותר אחרי ארון הברית, מכיון שהקטורת מכפרת היא על בני ישראל[2], מעשירה את מי שמתעסק בה, ועוצרת את המגיפה, ונקראת קטורת מלשון קשר, שמחברת הכל עליונים ותחתונים.

ודע שכתוב במדרש (תנחומא כאן אות טו) שהקטורת היתה משמחת את ישראל, כאשר הכהן הגדול היה יוצא בשלום ביום הכיפורים מבית קודש הקדשים, כדברי הפסוק: "שמן וקטורת ישמח לב" (משלי כז, ט), ובלשון המדרש: "אמר הקדוש ברוך הוא, מכל הקרבנות שאתם מקריבים, אין חביב עלי אלא הקטורת, שכל הקרבנות באים לצורכם של ישראל (לכפר על עוונותיהם) אבל הקטורת באה על השמחה".

ונראה לבאר[3] שכאשר אדם מתחיל תהליך של תיקון ותשובה, יתחיל קודם לתקן את מעשיו שעשה בגופו (הגוף הוא כנגד המזבח החיצון – מזבח הנחושת) ואז יעבוד לתקן את מחשבותיו (הנשמה אשר בה שוכן המח, היא כנגד המזבח הפנימי – מזבח הזהב).

ועל ידי עבודה זו אדם יזכה לשמחה[4], כמו עם ישראל אחרי שנתכפרו[5] עוונותיהם ביום כיפור הרגישו שמחה.

ודע שאומר רבי שמעון בר יוחאי בזוהר הקדוש (פרשת ויקל דף ריט עמוד א) שצריכים לומר כל יום לפני התפילה[6] את מעשה הקטורת, וזה מעביר את הזוהמה והלכלוך והקליפות מן העולם[7], ויש בכוחה להבריח[8] את כל כוחות הדינים והקיטרוגים שיש על ישראל (ראה חסד לאברהם מעיין ב נהר מו) כי על ידי קריאת אחד עשר סממני הקטורת – מבררים ומעלים את ניצוצות הקדושה שנפלו – אל מקומם, ועל ידי כך גורמים שהעולם יתוקן והגאולה תבוא[9], וכאשר האדם אומר את פרשת הקטורת בכוונה, זוכה הוא לסיוע רוחני לחזרה בתשובה ותיקון מידותיו[10].

ממשיך הזוהר ומבאר שקוראים למזבח הקטורת מזבח, מכיון שהקטורת שמקטירים עליו מבטלת ועוקדת את הכוחות הרעים.

מה המשמעות של דברים אלו בעבורנו? נראה להסביר: כאשר אדם מישראל מביא ביכורים, הוא אומר: "שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה'… עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי (דברים כו, יד) אומר רש"י שם: שמחתי ושימחתי אחרים.

דהיינו: מקום השמחה הוא הקשר הישיר עם בורא עולם, אם אנחנו נותנים ומשמחים לב עניים יתומים ואלמנות, או אם אנו מקיימים את מצוות הפורים כמו משלוח מנות ומתנות לאביונים – זה הקשר הישיר לה', זה הקשר שעוקף את מידת הדין, זה הקשר שעוקף ומבטל את המגיפה[11].

8

משימה שבועית

"מכל עבודות המשכן – רק עבודת הקטורת היתה בחשאי, בכל יום היו שם במזבח הזהב הכהן והקב"ה בלבד, ללמדנו שאת עבודת ה' ולימוד תורה ומעשים טובים שלך, תעשה בחשאי ולא בפירסום בעיתון" (הרבי מלובביץ[12]).

בשבוע זה נסה לעבוד על נקודת החשאיות, לא לספר לאחרים דברים טובים שאתה עושה, אלא להשאירם בינך לבין הקדוש ברוך הוא. בהצלחה!

[1] כדוגמת הרמב"ן בשמות ל,א, חזקוני, ספורנו ועוד.

[2] הראשון לציון הגאון הרב שלמה משה עמאר הי"ו (בספרו ברכת אליהו שמות ב מאמר כו עמוד שט) ביאר שאחרי שנכתב בתורה כל ההכנות של הכהנים בגופם ולבושם, הכנת המזבח וטהרתו, הקרבת הקרבנות והזאת הדמים, ומתקדשים הם הכהנים בקדושה יתירה, דווקא אז צריכים זהירות מרובה, שהרי ה' מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה, ועם הדבר שמקום יניקת הצדיקים ממקום גבוה בשמים, ומטעם זה מתנהגים איתם במידת הדין, ולכן מגיע ציווי הקטורת בסוף פרשתנו, מאחר והכהנים במדריגה גבוהה – זקוקים הם לשמירה, שלא יפרוץ בהם ה' חלילה.

[3] ראה כלי יקר כאן, ונתיבות שלום (סלונים) שמות עמודים רכח-רכט.

[4] כן הוא בזוהר הקדוש פרשת ויקהל דף ריח עמוד ב.

[5] כיצד פועלת הקטורת את פעולת הכפרה על חטאי עם ישראל? מסביר רבי צדוק הכהן מלובלין ע"ה שעל ידי ריח הקטורת נתקן הריח הרע הבא מעוברי עבירה, והקטורת מעוררת את החלק הטוב הנמצא בפושעי ישראל, הסבר שני הוא אומר שהכפרה באה מצד ה' על ידי גילוי אור המקיף (ראה בספרו ליקוטי מאמרים ענין שמשון עמוד 170 במהדורת הר ברכה, ובקונטרס עמלה של תורה אות ו המופיע בסוף פרי צדיק ויקרא עמוד שלו במהדורת משמחי לב, ועיין עוד בצדקת הצדיק אות רסד).

[6] הן לפני שחרית, והן לפני מנחה כמבואר בזוהר פרשת ויחי דף רל עמודה א, וכן הוא בשער הכוונות דף יג עמודה ג, והן בסוף שחרית כמובא בזוהר רעיא מהימנא פרשת פנחס דף רכד עמודה א, ובשער הכוונות שם כתב שאומרים אותה כדי שלא תהיה לקליפות יניקה מהשפע שיורד אל העולמות.

[7] עיין בדברי הרמ"ק באור חמה חלק ב דף קסט עמודה ז.

[8] רמז לדבר כתב הרב יוסף כנאפו ע"ה בספרו מעט מים מערכת ק ערך קטורת, שהמילה קטורת יחד עם 5 האותיות וכללות התיבה עולה גימטריה תושיה (721) לרמוז שהקטורת מתישה את כח הסטרא אחרא.

[9] ראה עץ חיים שער טל פרק ג ובשער הכוונות דף יג.

[10] כן כתב רבנו עמנואל חי ריקי הי"ד במשנת חסידים מסכת תפילת העשיה פרק ה.

[11] לכן בעת המגיפה אומרים את פיטום הקטורת כמבואר בזוהר פרשת ויקהל דף ריח עמודה ב ובשער הכוונות דף יג עמודה ד ודף יד עמודה א.

[12] ליקוטי שיחות א פרשת תצוה עמוד 160, מתוך שיחת ה' אדר תשטו', על פי ירושלמי יומא פרק ה הלכה ב.