מדבר שור הוא מדבר כזב[1]
"וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם" (שמות טו, כב)
מי שמע על מדבר שור? אומר המדרש (שמות רבה כד, ד) חיפשנו בכל המקרא ולא מצאנו מקום ששמו מדבר שור. בפרשת מסעי אותו מקום נקרא מדבר איתם[2].
מהו מדבר שור? יש בזוהר הקדוש (פרשת בשלח דף ס עמוד א) הסתכלות יפה, אומר הזוהר הקדוש שור מלשון ראיה, כמו השיר: שורו הביטו וראו[3].
אומר המדרש תנחומא (בשלח יח) מדבר שור זה מדבר כזב. מלבד המשמעות הפשוטה של מדבר כזב שפירושו שאין בו מים (ראה ישעיהו נח, יא) ניתן לדרוש ולומר: יש הסתכלות אמיתית ישרה ויש הסתכלות של שקר (כזב).
מעמד כזה גדול של קריעת ים סוף ושינוי סדרי בראשית אפשר להסתכל עליו כ-נס, ואפשר להסתכל עליו כפאטה מורגאנה, תעתועים, הפרשנות לאירוע תלויה בעיני המתבונן.
עם ישראל עומד אחרי קריעת ים סוף, מסתכלים ומשתאים ורואים את הקב"ה. משה היה צריך להסיע אותם,לקחת אותם שלושה ימים במדבר כדי שיקבלו את התורה. ולומר להם: אל תסתכלו על המחזה הזה של הנס כעיקר התורה. את עיקר המציאות ועיקר התורה – אתם הולכים לקבל במעמד הר סיני[4].
תורה של לימוד תורה בעמל, תורה של קירבה לקדוש ברוך הוא, תורה של התגלות יום יומית של הקדוש ברוך, וכך מסביר רבנו בחיי (בפירושו הראשון לפסוקנו) שלכן עם ישראל נקרא ישורון (כמובא בדברים לב, טו) מלשון ראיה, ראיה למרחוק[5], ישראל זה אותיות ישר אל, וישורון זה שור אל.
רבינו בחיי (בפירוש השלישי) אומר: שור זה חומה[6], שור זה הגנה, כמו שורה. התורה היא הגנה לעם ישראל.
ועוד פירוש אומר רבנו בחיי (בפירושו השני): מדבר שור מלשון שורה, וכדברי המדרש (במדבר רבה ב, ג) חיבה יתרה חיבב ה' את ישראל, ועשאם כדגלים, כמלאכי השרת, כדי שיהיו עם ישראל ניכרין לפניו, ולא רק זה אלא אמר ה' יש לאומות העולם דגלים, ואין חביב עלי אלא דיגלו של עם ישראל, שנאמר: "ודיגלו עלי אהבה" (שיר השירים ב, ד) וכשראו עם ישראל במעמד הר סיני את עשרים ושתיים ריבוא של מלאכים שכולם עומדים שורות שורות כמו דגלים, נתאוו ישראל לעשות גם דגלים ושורות, אמר להם ה' אמלא משאלותיכם, וזהו שנאמר: "ימלא ה' כל משאלותיך" (תהילים כ, ו).
מדבר שור מלמד אותנו להסתכל נכון על המציאות, לא להסתכל בעיני כזב אלא להסתכל ישר אל בורא עולם ולמצוא אותו בכל מקום[7], בנס ובטבע, בעצמנו, בתוכנו, ומחוצה לנו, בתוך העולם.
זהו מדבר שור, מדבר ההסתכלות האמיתית, הבטה ישר אל בורא עולם והתפילה אליו היא הלקח הגדול שלנו מקריעת ים סוף. וכדברי המדרש: "אני מדבר וחביב אני, שכל טובות שבעולם חבויין בי" (שיר השירים רבה ב, ב) צריכים אנו רק לחשוף את האוצרות הטמונים בו. בהצלחה רבה.
[1] לפני 40 שנה בבטאון "עלוני ממרא" גיליון 54, אב-אלול תשמ"ג, כתבתי מאמר על המדבר בשם: "מדבר שור זה מדבר כזב", וכן בני הרב אלעזר נ"י כתב מאמר בשם "קסם המדבר" על משמעותו הרוחנית של המדבר, ניתן למצוא את המאמר שלו ברשת, וכן בקובץ שבילין של ישיבת ההסדר נהר דעה בנהריה, גיליון 6 אדר תשע"ז.
[2] ראה במדבר לג, ח, ובפירוש האבן עזרא אצלנו.
[3] המנון ההתיישבות העובדת, כתב והלחין אותו זלמן חן, כשהיה בתל צור, לרגל העליה לקרקע של קיבוץ תל עמל לפני למעלה משמונים וחמש שנה, תל עמל היה הישוב הראשון שעלה לקרקע בצורה של חומה ומגדל, לימים שונה שם הקיבוץ לניר דוד.
[4] בפירושו של הרב משה דוד וואלי ע"ה לפסוק זה ביאר שזה כמו שמפייסים ואומרים לילד שלא רוצה ללכת לבית הספר – גם שם יש את כל המשחקים שיש בבית, גם שם אתה תהנה ויהיה לך כיף, כך נאמר לעם ישראל שיזכו לראות במדבר שור מה שראו על ים סוף.
[5] המלבי"ם בביאורו לבמדבר כג, ט כתב שההבדל בין "אראנו" לבין "אשורנו" הוא שאראנו זה מקרוב, אשורנו זה מרחוק.
[6] הרב יעקב מדן (בספרו כי קרוב אליך על חומש שמות בהערה 14 בעמוד 214) ביאר שמדבר שור נקרא כך, כנראה משום שהוא משתרע מול "שור מצרים", החומה המצרית הגדולה שהבדילה בין ארץ מצרים לבין המדבר הגדול שממזרחה, ובסיכום המסעות (במדבר לג, ח) הוא נקרא מדבר איתם, על שם היישוב איתם הנמצא מצפון למפרץ סואץ, בפינה הצפונית-מערבית של מדבר איתם.
[7] וביארו המפרשים מדבר שור לשון מישור, דהיינו שגדרו עצמם עם ישראל מן העבירות, כי ראו שיש לעולם משגיח שנותן לכל אחד כמפעלו (ראה תורה שלימה של הרב מנחם מנדל כשר זצ"ל בביאורו לפסוקנו אות רנא בהערות למטה).
