להודות בטעות

"וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו" (ויקרא י, כ)

משה רבנו כעס על בני אהרן בפרהסיא, ושאל אותם: "מַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם אֶת הַחַטָּאת?" (ויקרא י, יז). לו היה משה שומע את תשובת אהרן אחיו ושותק, היו העם חושבים שאכן משה צודק בתוכחתו, אך לא רצה עוד להשיב על דברי אחיו, ולכן הוא שותק. לכן: הוציא משה כרוז ברבים (כדברי התרגום יונתן בן עוזיאל) והודיע שכל העם ידע שצדק אהרן.

כדברי רש"י (כאן): "וַיִּיטַב בְּעֵינָיו" – הודה ולא בוש לומר: "לא שמעתי".

דודי מרן הראשון לציון הרב מרדכי אליהו ע"ה (בספרו דברי מרדכי ויקרא עמוד סז) כתב שלומדים אנו מכאן יסוד חשוב: "מודים דרבנן – היינו שבחייהו", אשרי הדור שגדוליו יודעים להודות בטעותם[1].

וכדברי מרן החיד"א ע"ה[2]: "לעולם יודה על האמת, ולא יבוש, אף מקטן שבקטנים".

ופנינה נפלאה מצאתי בדברי המקובל האלוקי הרב אהרן פירירא ע"ה[3] שכתב: הגמרא במסכת חולין (דף ס עמוד ב) מלמדת אותנו שה' מבקש שנביא עליו כפרה על שהוא מיעט את הירח[4], וביאר הרב, וכי שייך לומר על ה' יתברך שהוא טעה וחטא? אלא לימוד גדול יש לנו כאן, לימד אותנו ה' יתברך שלא יתבייש האדם מלחזור בו אם הוא טעה[5].

צא ולמד מתוכחת מרן הבית יוסף (שו"ת אבקת רוכל סימן יט ד"ה עמל) את בר פלוגתיה: "מיום שידעתיך לא אמרת הדרי בי [=אני חוזר בי], כי אתה רוצה להתייהר בפני עם הארץ להראות שאתה גדול מאיתי, אולם עליך ללמוד מחכמי התלמוד שהיו אומרים: הדרי בי, או דברים שאמרתי בפניכם, טעות הוא בידי.

ודע שמורנו הרב חיים פלאג'י ע"ה בספרו צוואה מחיים (אות י) כתב שאינו מקפיד כלל אם מקשים קושיות על דבריו, ולא יבוש המקשה להקשות עליו[6], ובספרו תוכחת חיים (סוף חלק ג עמוד רצט מהדורת המעיין) כתב הרב וידוי שיאמר אותו תלמיד חכם, ושם כתב: "טעינו בהוראה, טעינו בהלכה והכרנו הטעות, ולא הודינו על האמת[7].

8

משימה שבועית

בשבוע זה תן דעתך וחשוב היכן אתה יכול להתחזק בהודאה על האמת, ואיך אתה מביא את עצמך להכרה בטעויותיך, ולהודות בהם.

[1] החזון איש באיגרתו (חלק ב סוף מכתב יט) כתב: אני נכון לקבל מכל אדם, ואני קל לומר טעיתי, ואני שמח בזה באור האמת. עיין עוד בדברי רבנו אברהם פלאג'י ע"ה בשו"ת שמע אברהם (בסוף הספר ריש דף קעט), וראה ספר הברית חלק א מאמר כ סוף פרק ז, ובהקדמת שו"ת ברכת יהודה חלק ו.

[2] ציפורן שמיר אות קסח.

[3] בספרו מעיל קודש ובגדי ישע, בביאורו לעץ חיים שער א"א פרק ט ד"ה אי אפשר לב' מלכים (עמוד פח במהדורת עלי עין תשס"ח). הרב פירירא זכה שנגלה אליו אליהו הנביא (ראה בספרו בגדי קודש אהרן לאהרן עמודים רלא-רלב במהדורת עלי עין תשס"ח) הרב נולד בסלוניקי, בהמשך עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת המקובלים "בית אל", חי לפני 150 שנה.

[4] רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי רָמֵי [הקשה]: כְּתִיב: "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז) וּכְתִיב [בהמשך אותו פסוק]: "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן", אָמְרָה יָרֵחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכֶתֶר אֶחָד? אָמַר לָהּ לְכִי וּמַעֲטִי אֶת עַצְמֵךְ.

אָמְרָה לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹאִיל וְאָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ דָּבָר הָגוּן אַמְעִיט אֶת עַצְמִי? אָמַר לָהּ: לְכִי וּמְשׁוֹל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, אֲמַרָה לֵיהּ: מַאי רְבוּתֵיהּ דִּשְׁרָגָא בְּטִיהֲרָא מַאי אַהֲנִי [מה התועלת? נר באור יום הוא לא מועיל]. אֲמַר לַהּ: זִיל לִימְנוֹ בָּךְ יִשְׂרָאֵל יָמִים וְשָׁנִים [לכי, וימנו בך ישראל ימים ושנים]. אָמְרָה לֵיהּ: יוֹמָא נָמֵי, אִי אֶפְשָׁר דְּלָא מָנוּ בֵּיהּ תְּקוּפָתָא [השמש גם ימנו בה את תקופת השנה] דִּכְתִיב: "וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים" (בראשית א, יד). [אמר לה]: זִיל לִיקְרוֹ צַדִּיקֵי בִּשְׁמִיךְ [לכי, יקראו צדיקים בשמך] יַעֲקֹב הַקָּטָן שְׁמוּאֵל הַקָּטָן דָּוִד הַקָּטָן.

חַזְיַיהּ דְּלָא קָא מִיַּתְּבָא דַּעְתַּהּ [ראה שלא התיישבה דעתה] אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּיעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מָה נִשְׁתַּנָּה שָׂעִיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ לַה' [כתוב בו: "לה' חטאת" (במדבר כח, טו)] אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂעִיר זֶה יְהֵא כַּפָּרָה עַל שֶׁמִּיעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ.

[5] בהמשך דבריו כותב הרב פירירא: "ונראה לי שזיכני ה' יתברך בתירוץ חשוב. ואם אמרהו כבר אחרים לפני – על שמם יקרא, כי נראים שהם דברים מתוקים".

[6] בספרו תוכחת חיים פרשת תזריע כתב הרב: "אנוכי הצעיר, שמח שמחה גדולה שמבררים לי שאני טועה, לברר האמת על פי התורה".

[7] בספר צוואה מחיים אות לד העיד רבנו אברהם פלאג'י ע"ה על אביו שהיה תמיד מודה על האמת, בין בעניינים רוחניים, ובין בענייני העולם הזה, וראה בהרחבה בהקדמה לשו"ת ברכת יהודה חלק ו (הרב יהודה ברכה).