כיצד מנהלים משא ומתן לשחרור אח
"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה" (בראשית מד, יח) יהודה מנסה לדבר לליבו של יוסף השליט שהוא לא מכיר. הדברים של יהודה צריכים להילמד, הדו-שיח בין יהודה ליוסף, בין המנהיגים הגדולים הללו, מלמד אותנו איך וכיצד לדבר ולנהל משא ומתן לשחרור החטוף, לשחרור בנימין.
"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה", בפשטות יהודה ניגש ליוסף, אבל ישנו פירוש שאומר גם יוסף ניגש ליהודה כדי שיהיה דו שיח.
ישנו פירוש אחר: "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה", יהודה לפני שהוא ניגש ליוסף הוא ניגש אל ריבונו של עולם הוא נושא תפילה להצלחת הפעולה (ראה שפת אמת בפרשתינו שנת תרל"א).
פירוש ששבה את ליבי הוא פירושו של השפת אמת (בביאורו לפרשת ויגש שנת תרל"ז): יהודה ניגש לעצמו, "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה", אם אתה רוצה לשכנע את יוסף תיגש לעצמך ותהייה משוכנע אתה בצדקת דבריך ובצדקת הדרך, וכשאתה משוכנע בצדקת הדרך או אז תוכל להשיג את המטרה, יחד עם תפילה. כך מנהלים דו שיח בין אחים.
הדו שיח של יוסף ויהודה מתנהל בצורה כזאת, אבל כשיהודה חושב שיוסף הוא האויב הוא מדבר אליו בקשיחות "יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי", באוזניים שלך קרוב אני מדבר אליך, "כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה" אומר רש"י, אם אני אתחיל אני גומר אותך ואת פרעה ביחד, קל לי מאוד לנצח אותך ואת פרעה, תזהר מנחת זרועי. אבל בצד הדיבורים האלה ניתן גם לשמוע את הפיוס "כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה" ולפני כן כתוב: "יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי" וכך מנהלים דו שיח אפקטיבי.
