מחשבה דיבור ומעשה
"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא", "לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה", "וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה", "כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ" (דברים פרק ל פסוקים יא-יד).
המצווה היא שם כולל לכל המעשים שאנחנו עושים, לכל המצוות שאנחנו עושים בחיינו, קרוב אלינו הדבר מאוד. ישנה הלימה בין הפה ובין הלב לבין מעשה. זהות מוחלטת בין המעשים לדיבורים. שלא יהיה חס ושלום פיו וליבו שאינם שווים.
וכבר טען על זה ישעיהו הנביא ואמר: "יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה" (ישעיה כט, יג) קיימו את המצוות בלי הלב, בלי המחשבה, בפה הם אמרו דברים אחרים ובלב חשבו דברים אחרים.
יהי רצון שנזכה בשנה הבאה שפינו וליבינו ומעשינו יהיו שווים. וזו ברכה גדולה. הזהות המוחלטת בין הפה החיצוני, הדיבורים החיצוניים ובין המחשבות וההרגשות הפנימיות, לבין המעשה. כמו שאומרים בחסידות (תניא פרק ד) כל פעולה חייבת שלושה שלבים: מחשבה, דיבור ומעשה. מחשבה היא בראש, בשכל. הדיבור הוא הביטוי של המחשבה. והמעשה, הביטוי המעשי, תוצאה שהלב והפה שיהיו שווים. אז מובטח לנו שגם השכינה תשכון במעשינו, ואנו נהיה שבעי רצון ממעשי ידינו, שיהיו יציבים ומכוונים. "וִיהִי נֹעַם ה' אלוקינו עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ" (תהילים צ, יז, וראה שפתי רננות שם בביאור התמציתי של הגאון הגדול מורנו הרב שבתי סבתו הי"ו, ראש ישיבת מצפה יריחו).
