בתאריך יט אלול הוא יום הפטירה של חמי הרב בנימין אביעד זכר צדיק לברכה, יהיו הדברים לעילוי נשמתו.
"והיה כי תבוא אל הארץ…" (דברים כו, א) אומר האור החיים הקדוש: "והיה – לשון שמחה, מלמד שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ, על דרך אומרו "אז ימלא שחוק פינו'". כשנחזור לארץ, בגאולה, אומר דוד המלך: "אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה". ארץ ישראל היא מקור השמחה, ורק בה אפשר לשמוח.
לכן הפרשה מדברת על הבאת ביכורים "ולקחת מראשית פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלוקיך נותן לך… ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך ולביתך, אתה והלוי והגר אשר בקרבך.." (שם פסוקים ב-יא).
מה תשים בכלי – בטנא? תשים שם את הכלים, את הפירות, את השמחה, את הכלים הרוחניים שיש לך בארץ ישראל. לכן בנאום שאומר החקלאי הוא אומר "שמעתי בקול ה' אלוקי, עשיתי ככל אשר ציוויתני". מי יכול להגיד "עשיתי ככל אשר ציוויתני"? אומר רש"י: שמחתי ושימחתי. זה כל מה שהקב"ה ציווה. תשמח! תהנה! תגיע למודעות של שמחה!
בהמשך הפרשה מלמד אותנו הבעל שם טוב שיום ההולדת שלו חל בתאריך יח אלול: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב" – 'בשמחה' זה אותן אותיות של 'מחשבה' (אור תורה ויחי אות סא) שמחה באה מתוך מחשבה, מתוך מודעות, מתוך המוח, לא מתוך הלב, לא מתוך הרגש. שמחה אמיתית היא בדעת. שמחה אמיתית היא בעצם שמחת היצירה, שמחת השלמות. לכן החקלאי ששם את הפירות בטנא ומביא אותם לבית המקדש, ונותן לאחרים, לגר, ליתום ולאלמנה, הוא שמח. הוא יכול להגיד "עשיתי ככל אשר ציוויתני", (שם פסוק יד) ביצעתי את הכול על הצד הטוב ביותר, שמחתי ושימחתי.
זה הכלי שניקח לחיים שלנו, את השמחה. שמחה יכולה לבוא מתוך שלמות רוחנית, מתוך מחשבה, מתוך מודעות, מתוך סיפוק בעשייה, מתוך ההסתכלות על חצי הכוס המלאה.
בעלי הרמז אמרו חכם זה ראשי תיבות של: חצי כוס מלאה.
אנחנו מתקרבים לסוף השנה. כשנסתכל על חצי הכוס המלאה של השנה שחלפה, נשמח ונביא בביכורים, בתפילות שלנו אל הקב"ה בראש השנה, את הכלי, ובתוכו נשים את השמחה, את הסיפוק, נוכל להגיד: "שמחתי ושימחתי אחרים, שימחתי את עצמי ושימחתי אחרים שעשיתי להם טוב. ידעתי להודות ולשמוח". כל זה במחשבה, מתוך מודעות. לא מתוך לב ורגש לבד.
לכן אני קורא לפרשה הזאת: 'פרשת השמחה'. היא מלמדת אותנו איך לשמוח, ומה הרווח הגדול האישי שיוצא לנו מהחיים בשמחה – "עבדו את ה' בשמחה" (תהילים ק, ב) לכן בפרשה אנחנו לא רוצים להגיע ל: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה" (דברים כח, מז) אנחנו רוצים לעבוד את ה' מתוך שמחה! רוצים לחיות מתוך שמחה! רוצים ליצור! רוצים לשמוח! רוצים לעשות!
