יהודה ויוסף עומדים איש מול רעהו, ומביעים את הבדלי הגישות והתפישות. אבל מעניינת הגישה של יעקב לעניין.
"ואת יהודה שלח לפניו להורות". (בראשית מו, כח) יהודה נשלח על ידי יעקב להכין את הדרך לארץ גושן. יוסף שלח עגלות לאביו על פי פרעה, אבל כתוב שיעקב אבינו רואה את העגלות אשר שלח יוסף "ותחי רוח יעקב אביהם" (בראשית מה, כז).
"וירא את העגלות אשר שלח יוסף". מי שלח את העגלות? יוסף או פרעה? פרעה שלח. אומר המדרש: אותן עגלות ששלח פרעה, הייתה עבודה זרה חקוקה עליהן. עמד יהודה ושרפן, ושלח יוסף אחרות (בראשית רבה צד, ג).
סמל הייצור של העגלות האלו הייתה עבודה זרה. היא הייתה חקוקה עליהן. זה הפריע ליהודה, אבל לא הפריע ליוסף. זה הפריע ליהודה, והוא שרף אותן. הוא לא היה מוכן שציור של עבודה זרה, קטן ככל שיהיה, יהיה על העגלה שיעקב אבינו ישב עליהן וירד איתן למצרים. למה זה לא הפריע ליוסף? יוסף ודאי ידע שיש על העגלות עבודה זרה, אך יוסף סבר שאם עשו את צורות אלו לנוי זה מותר (עיין רמב"ם הלכות עבודה זרה פרק ז הלכה ו, וכפסק השולחן ערוך יורה דעה סימן קמא סעיף א, ועיין עוד תרומת הדשן סימן קצז, ובשו"ת יחוה דעת חלק ג סימן סה, ובשו"ת תשובות והנהגות חלק ב סימן תיא).
התפיסה של יהודה היא לאסור גם אם זה נעשה לנוי. אין אצלו פשרות. ולכן בחר יעקב לשלוח אותו למצרים ראשון "ואת יהודה שלח לפניו להורות", מה זה להורות? אומר רש"י: לפנות לו מקום. להורות איך יתיישב בה. רש"י: לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה. החזקוני מפרש: להורות לו את הדרך. רד"ק: יהודה נשלח אל יוסף כדי לקבל ממנו הוראות על הדרך.
אבל מעניינת התפישה שיעקב בוחר ביהודה להכין לו בית מדרש. כי יעקב מבין שבלי בית מדרש, בלי עוגן רוחני של תורה, אין קיום לעם ישראל במצריים. הערובה שזו ירידה זמנית – היא בית המדרש. אבל מכל בניו הוא בוחר רק את יהודה, כי יהודה מציין את התפישה של אמא שלו, לאה.
לעומת התפישה של אמא של יוסף – רחל – החיצוניות. יהודה מסמל את הפנימיות. את ביצרון הרוח הפנימי של עם ישראל, את התורה, את המצוות, את הקנאות על המצוות. עד כדי כך – לשרוף את העגלות. יעקב בנושא זה לא מוכן להתפשר!
הבדלי תפישות אלו ילוו אותנו בעם ישראל לאורך כל הדורות. עד שהנביא יאמר (יחזקאל לז פסוקים טז-יז) "קח עץ אחד לאפרים ועץ אחד ליהודה וחבר אותם ויהיו לאחדים בידך". עם ישראל עם אחד, עם הבדלי הגישות, המתפשרת מצד אחד, של יוסף, והקנאית, הפנימית, הרוחנית, מצד שני, של יהודה. ובסופו של דבר נזכה לגאולה הקרובה ולמשיח בן יוסף שיבוא קודם ויכין את הדרך למשיח בן דוד שיבוא וישלים את המלאכה.