תיקון רוחני לנפש, ימנע נזק וקלקול הגוף
בתחילת פרשת משפטים מדברים על דיני נזיקין. המשנה במסכת בבא קמא (פרק א משנה א) מדברת על: ארבעה אבות נזיקין: השור (שור שמזיק) והבור (בור שצריך האדם לכסות שלא יפול בו שום אדם) המבעה (האוכל שאוכלים הבהמות) וההבער (זה האש).
פשט המשנה מתייחס לנזק שיכול להיגרם על ידי אדם או רכושו לחברו.
הבעל שם טוב אומר (בעל שם טוב על התורה, פרשת משפטים אות ד) שארבעה אבות אלו רומזים לארבעה סוגי התנהגות שמזיקים לנפשו של האדם עצמו:
השור, מלשון "אֲשׁוּרֶנּוּ" (במדבר כד, יז), לשון הבטה והסתכלות, ראייה והבטה בדברים מסוימים מזיקים לנפש האד, וזה גם מביא לידי קינאה ותאווה.
והבור, לשון שדה בור, שדה שאינה חרושה וזרועה, וזה רומז למי שאינו לומד אלא הולך בטל, כי הבטלה מביאה לידי שעמום ולידי עבירה.
המבעה, לשון שן, שאוכל מכל הבא ליד, כי תאוות האכילה היא רעה לנפש.
וההבער, זה רומז למידת הכעס, שמבעיר את האדם וגורם לו כאב.
אומר רבי יוסף חיים בעל הבן איש חי (בן איש חי דרשות בפרשתינו, על הפסוק: "מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִּי", שמות כב, כח) יש לי פתרון לאבות נזיקין, מפסוק בפרשה: "בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִּי" (שמות כב, כח) מה זה הבכור של האדם?
כל פעולה של האדם מתחילה במחשבה, בכוונה, ברצון. המחשבה היא הבכור, אם אדם מקדיש וחושב על הפעולה הראשונה, על מחשבה הראשונה, כך הוא ימנע מארבע אבות נזיקין. אם אדם חושב, למה אני רואה, אני רוצה לראות את החיוב. למה לכעוס? למה להכשיל את עצמי ואחרים? הוא רואה והוא חושב, אז הוא נמנע מזה מארבע אבות נזיקין, וזה התיקון לרפואת הנפש שלו.