ברכת כהנים – השכינה תחנה אצלנו

פרשת נשא שאנחנו קוראים לאחר מתן תורה, היא הארוכה בין פרשיות התורה, וגם מדרש רבה והזוהר הקדוש מאריך בה ביותר, ורמז יש כאן לשפע הרוחני שירד לעולם מכח מתן תורה. במרכזה של הפרשה מופיעה פרשת "ברכת כהנים", וגם היא קשורה לקבלת התורה. שכן אמרו חז"ל: "מֵהֵיכָן זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְבִרְכַּת כֹּהֲנִים? – ממה שנאמר במעמד קבלת התורה בהר סיני "כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב" (שמות י"ט, ג'), וכנגדו זכו ל"כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (בראשית רבה, מ"ג, ח'), שבזכות קבלת התורה זכו לברכת כהנים.

"ברכת כהנים" היא חלק מעבודת הכהנים במקדש, שהרי כך מוגדרת עבודת הכהונה: "לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ" (דברים י', ח'; וראה שם כ"א, ה' ובדברי הימים א' כ"ג, י"ג). בזמן שבית המקדש היה קיים, נשיאת הכפיים נעשתה בסיום עבודת הקרבנות. וטעם הדבר, שאחר הקרבת הקרבנות, שמבטאים את הנכונות שלנו להתבטל ולמסור את נפשנו לה' יתברך, אנחנו ראויים לקבל את ברכתו.

למעשה כבר פגשנו בפרשה זו כבר בפרשת 'שמיני' ביום חנוכת המשכן. בסיום העבודות המיוחדות ליום זה, מברך אהרן הכהן את ישראל בברכת כהנים: "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם, וַיֵּרֶד מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים" (ויקרא ט', כ"ב). וכך גם בפרשתנו ברכת כהנים מופיעה בסמיכות לתיאור חנוכת המשכן, ומבאר הרמב"ן את הסמיכות ביניהם – "כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם" (רמב"ן במדבר ו', כ"ג עפ"י תהלים קל"ג, ג'; וראה ראב"ע וחזקוני במדבר ז', א').

אף בימינו, בבתי כנסת שמחוץ למקדש, קבעו חכמים שברכת כהנים תאמר בעת התפילה, משום שהתפילה היא במקום קרבנות. ויש דמיון בין הקרבנות לתפילה, שבשניהם באה לידי ביטוי ההשתוקקות לקרבת א-לוהים. וכמו שאחר הקרבנות ברכו הכהנים, כך תקנו שלקראת סיום תפילת 'שמונה עשרה', בברכת 'עבודה' (='רצה') הכהנים יברכו.

כך פותחת הפרשה: "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר: כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם" (במדבר ו, כ"ג). מה זה "כֹּה תְבָרֲכוּ"? לפי הפשט, כך תברכו (רמב"ן). אומר הזוהר הקדוש "כֹּה" זה כינוי לשכינה (זוהר הקדוש נשא דף קמ"ה ע"ב; שערי אורה שער א'; חומת אנך במדבר ו', כ"ג). יסוד ושורש ברכת כהנים הוא השראת שכינה על ישראל. אומר ה' למשה, תלמד את הכהנים שייכונו שתשרה השכינה אצלנו.

מה הן הברכות? "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ" – זו ברכה כללית. "יְבָרֶכְךָ" – ברכה ותוספת לכל אחד במה שיש לו, וברכה במה שהוא עוסק. וְיִשְׁמְרֶךָ" – ה' יסייע לנו לקבל את הברכה באופן שלא יגיע לנו ממנה שום היזק. ה' מברך אותנו בכל הברכות כולן. ברכה בפרנסה, גשמיות, משפחה, בריאות, ושמירה מהמזיקים, מההפסד של הברכות (ספרי פסקה מ'; העמק דבר; יונתן בן עוזיאל).

ברכה שניה: "יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ". "יָאֵר ה' פָּנָיו" – ברכה זו מתמקדת בהארה רוחנית, הפנימיות של הקב"ה. השפעה של הדברים שנקראו אור: השראת שכינה והתורה. ולזה האדם זוכה על ידי "וִיחֻנֶּךָּ" – ה' חונן את האדם בחכמה, מידות טובות ומקבל את תפילותינו להשגת וקליטת השפע הא-לוהי. ובזכות שהאדם זוכה לתורה ויראת שמים טהורה הוא זוכה למצוא חן בעיני הבריות ולהשפיע עליהן מאותה הברכה. איזו ברכה גדולה! (ספרי פסקה מ"א; אור החיים הקדוש; העמק דבר). במיוחד, שבו את ליבי דבריו של ה"בן איש חי" בשם רבי חייא הגדול (אדרת אליהו, נשא עפ"י במדבר רבה י"א, ו'). "וִיחֻנֶּךָּ", פירושו שהקב"ה יחנה אצלך. השכינה תחנה אצלך בית קבע. ממילא תחול הברכה הרוחנית הגבוהה. כל הברכות הגשמיות והרוחניות יחנו אצלך בבית. אצלך בלב. אצלך בראש. אצל כל אחד ואחד מאיתנו. כאשר הקב"ה חונה בתוכנו, הגאולה מתקרבת.

ברכה שלישית: "יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם". הברכה הזו היא על ההתקרבות וההתפייסות בין הקב"ה לעם ישראל, וזאת על ידי השלום והאחדות שבעם ישראל.

בנוסף, "וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם" – זו השלמות בין החומר לבין הרוח בזמן שהקב"ה חונה ושוכן בתוכנו. כך מסביר ה'בן איש חי' את 28 התיבות שבברכת כהנים (מ"דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן" עד "שָׁלוֹם"). 28 תיבות, כמנין האותיות של שם ה' הנמצאות בתוך הברכה (=אותיות י', ה', ו' משם הוי"ה). אומר ה'בן איש חי', דע לך, הקב"ה חונה בתוך ברכת הכהנים. "כֹּה תְבָרֲכוּ" – כך תברכו, בשכינה שתשרה בתוכנו. איזו ברכה גדולה ועצומה.