"וידבר ה' אל משה ואל אהרון לאמור, כי ידבר אליכם פרעה לאמור תנו לנו מופת ואמרת אל אהרון קח את מטך והשלך לפני פרעה והנה תנין, ויבוא משה ואהרון אל פרעה ויעשו כן כאשר ציווה, וישלך אהרון את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין, ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטומי מצרים בלהטיהם כן, וישליחו איש מטהו ויהיו לתנינים, ויבלע מטה אהרון את מטותם, ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דיבר ה'" (שמות פרק ז פסוקים ח-יג).
גם בפרשות הקודמות וגם בהמשך הפרשה, מכת דם, ה' אומר "בזאת תדע כי אני ה'…", ואז ה' מצווה את משה ואהרון לתת מכה על היאור – והנה יהיה לדם, "ויעשו כן… ויהפכו כל המים אשר ביאור לדם… ויעשו כן חרטומי מצרים בלהטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם". (שם פסוק כב).
גם במכת צפרדעים, החרטומים יודעים להכות על הצפרדע "ויט אהרון את ידו… ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים, ויעשו כן החרטומים בלהטיהם…" ואז פרעה מבקש ממשה שיסורו הצפרדעים. (פרק ח פסוקים א-ד).
רק במכת כינים כתוב "ויעש כן אהרון… ויעשו כן החרטומים בלהטיהם להוציא את הכינים ולא יכלו, ותהי הכינם באדם ובבהמה, ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלוקים היא, ויחזק לב פרעה ולא שמע כאשר דיבר". (פרק ח פסוקים יג-טו) רק במכת כינים מודים החרטומים שהם לא יכולים לעשות.
הכוח הזה שניתן לחרטומים מה הוא? מאיפה הוא בא? ואומרים לנו חז"ל את הסוד: העולם נברא שקול. כוחות מקבילים ישנם בעולם. "זה לעומת זה עשה האלוהים" (קהלת ז פסוק יד) כוח המשיכה וכוח העילוי, הפלוס והמינוס, הקדושה והטומאה. וכוחותיהם שווים, חמישים שערי קדושה כנגד חמישים שערי טומאה. (עיין באריכות בדברי קודשו של רבי אברהם אזולאי בספרו חסד לאברהם במעיין שביעי, עין גדי נהר ד) בכוח הקדושה וכוח האמונה, בכוחות החיוביים, משה מצליח לעשות את כל האותות האלה. המטה נהפך לתנין. גם בכוח הטומאה, הכוחות השליליים, ישנה אפשרות להפוך את המקלות לנחשים ולתנינים, אבל "ויבלע מטה אהרון את מטותם". כוח הקדושה גובר. כי לנו יש אפשרות לערב את הקב"ה בעצמו, באמצעות תפילה, באמצעות בקשה. אבל העולם לעצמו, נברא שקול. עם כללים מסויימים.
בכינים למשל החרטומים לא יכולים, כיוון שאין כוח הטומאה שולט על בריה קטנה כזאת (סנהדרין סז עמוד ב) לכח הטומאה יש מגבלות. אבל כוח הקדושה הוא אינסופי, הוא רוחני, אין לו מגבלות. יש לנו את הכוח, כי "ישראל מעל המזל" (ראה שבת דף קנו. ורש"י שם דיבור המתחיל אין מזל לישראל, ועיין עוד שו"ת הרשב"א א קמח, וכן א, תט, רבנו בחיי דברים ח, יח, רסיסי לילה אות מג, ר"ן תוס' וריטב"א על מועד קטן כח עמוד א) ישראל מעל כל שליטת כוחות הטומאה.
היטיבו חכמים במדרש לתאר לנו את הסיפור הזה (ילקוט שמעוני שמות פרק ה רמז קעה) 400 פתחים היו לפלטין של פרעה ועל כל פתח ופתח היו אריות ודובים וחיות רעות, ולא היתה בריה יכולה להיכנס, עד שיהיו מאכילים אותם בשר כדי שלא יהיו מזיקים את הנכנס. וכשבאו משה ואהרון התקבצו כולם סביבם, היו מלחכים רגליהם, ליוו אותם עד שבאו לבית פרעה. וכל מלכי מזרח, שהיו יושבים אצלו, כשראו אותם, נפל פחדם עליהם, זיע ורטט וחלחלה אחזו את פרעה וכל היושבים לפניו, הסירו כתריהם מעל ראשיהם והשתחוו להם. באותה שעה הוצרך פרעה לנקביו, הרי פרעה טען שהוא כוח אלוקי והוא לא צריך ללכת לבית הכיסא.
וכך המדרש מספר על הפלא שאותם אריות ודובים נכנעו לפני משה ואהרון ונתנו להם להיכנס.
"וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נראה עליך, ויראו ממך" (דברים כח, י) גם המזיקים, גם החיות, גם כוחות הטומאה, נרתעים מפני כוחות הקדושה שניכרים.
