מה הסוד הטמון בתחש?

הפרשה פותחת בציווי על הבאת התרומה למלאכת בניית המשכן, ובה מתגלה אהבת ה' לעמו, שבגללה הוא רוצה לשכון ולדור בתוכם, כפי שנאמר בפרשתנו: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (בראשית כ"ה, ח'). ועל כך אמרו במדרש: "זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה' (מלאכי א', ב') – אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רְאוּ כַּמָּה חִבַּבְתִּי אֶתְכֶם. מִן הָאָרֶץ עַד לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה… הִנַּחְתִּי אֶת הַכֹּל [כל הבריאה] וְאָמַרְתִּי לָכֶם… עֲשֵׂה לִי יְרִיעוֹת עִזִּים וְאָבֹא לִשְׁכֹּן אֶצְלְכֶם" (תנחומא תרומה ט'; וראה שמות רבה ל"ד, ג').

וכך נאמר למשה בתחילת הפרשה: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה. מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי" (בראשית כ"ה, ב'). מדגישים המפרשים, שה' רוצה שנתרום למשכן מתוך רצון טוב ובאהבה (ירושלמי שקלים א', ה'; רש"י והמלבי"ם). התורה מצווה על איסוף חומרים רבים ויקרים הדרושים לבניית המשכן וכליו. בנוסף, ביחס לכל אחד מן הכלים מפורטים החומרים מהם יש לבנות את הכלי ומידות הכלי. בין שאר הפריטים מתוך שלושה עשר שנתבקשנו להביא, הם עורות אילים ועורות תחשים (ראה רש"י בראשית כ"ה, ב').

מה הם עורות תחשים מהם עשו את היריעה המכסה את המשכן מלמעלה? אומר רש"י שתחש זו מין חיה, בריה מיוחדת שנבראה במיוחד למלאכת המשכן, אנחנו לא מכירים אותה (אמנם בגמרא שבת כ"ח ע"ב לא הכריעו חכמים אם היא מין חיה או בהמה). אומנם פרופ' יהודה פליקס ז"ל מציע שזה אזישהו דג שנקרא תחש, מקביל לנחש. ואומרת הגמרא שזה היה משהו כמו השור שהקריב האדם הראשון, שהיתה לו קרן אחת באמצע וזהו התחש (שבת כ"ח ע"ב כדעת ר' יהודה).

התרגום אונקלוס מתרגם תחש – סָסְגּוֹנָא, כיוון שהעורות היו בצבעים מרהיבים ויפים, ססגוניים כאלה. בלשון חז"ל המילה "ססגוניים" מורכבת משתי מילים, "שש" ו"גוונים". רוצה לומר, משהו עם הרבה גוונים שמביאים גם לאדם ששון ושמחה, ובמקרה זה גם התחש עצמו שש בגוונים שלו. כך מסבירה הגמרא את המילה "סָסְגּוֹנָא" – שֶׁשָּׂשׂ בִּגְווֹנִין הַרְבֵּה. (שבת כ"ח ע"א). והוסיף בספר 'מאור האפלה', לרבי נתנאל בן ישעיה (מגדולי חכמי תימן במאה ה-14), שמי שמסתכל על המילה סָסְגּוֹנָא רואה שזה מלשון סר יגון. כאשר יהודי מסתכל על התחש הוא מקבל מצב רוח טוב.

אבל המהר"ל מפראג מעמיק ומסביר לנו שססגונא, תחש, הוא בעצם איזה רעיון, ברייה רוחנית, המלמדת אותנו מהו המשכן. האדם הראשון הקריב קרבן אחרי שהוא חטא והתקרב לקב"ה. המשכן מקרב אותנו לקב"ה באמצעות ההסתכלות על המשכן, על היריעה שמכסה את המשכן על עורות התחשים. כמו שאומר הנביא יחזקאל "וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ" (יחזקאל ט"ז, י'), השגחתי עלייך במדבר, עשיתי לכם נעליים מתחש. איפה מצאנו שהיו במדבר נעליים מתחש? ומסבירים המפרשים, הכוונה היא ליריעה על המשכן. התבקשנו לתרום תרומה של עורות תחשים. הקב"ה המציא לנו הגנה מיוחדת מעור מיוחד ויפה, עור שמזכיר את התשובה של האדם הראשון, מזכיר סר יגון, סס גונא. ברגע שהאדם מתקרב לקב"ה באמצעות השגרירות שלו בארץ שזה המשכן "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" נוכל להגיע. וזהו הסמל הגדול של התחש.