למה הלויים עשירים?

"בָּרֵךְ יְהוָה חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה, מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן" (דברים לג, יא)

החיד"א ע"ה בספרו חומת אנך (בפרשתנו אות ה) פירש: יברך ה' את חיל המלאכים שנעשו מהמצות שקיים האדם[1], שלא יכבם הסטרא אחרא, "וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה" – אפילו שלא כיון האדם כראוי, אלהים יראה לו פועל ידיו שמעשה המצוה כתקנה[2], "מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו"- המקטרגים שהם הסטרא אחרא למעלה, "וּמְשַׂנְאָיו" למטה – לא יְקוּמוּן.

וכן פירש הרב משה אלשיך ע"ה בביאורו לפסוק: "הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא" (במדבר לא, ג) ותורף דבריו: אומר משה לעם ישראל הנלחמים במדין: הנשק שלכם למלחמה לא יהא נשק של ברזל כדרך הטבע, אלא הוא יהיה "מֵאִתְּכֶם" דהיינו: הוא יהיה מהחיל של המלאכים ההולכים לפניכם, שנבראו מהמצוות שעשיתם[3].

הרב יעקב אבן צור ע"ה (הרב היה מגדולי חכמי מרוקו לפני קרוב לשלוש מאות שנה[4], בעל שו"ת משפט וצדקה ביעקב) בספרו ויקרא יעב"ץ (עמוד רלה במהדורת מלכי רבנן תשס"ב) פירש שפסוק זה נאמר על הדיין, ותוכן דבריו: מתפלל על הדיין "בָּרֵךְ יְהוָה חֵילוֹ", שיהא הדיין כמלך שאין צריך לשום אדם, ולפי שלפעמים הדיין כשהשעה צריכה לכך להציל עשוק מיד עושקו הוא נושא ונותן ביד חזקה ונוטל מזה ונותן לזה, ויש לחוש שמא יטעה בדין בשיקול הדעת וכשנושא ונותן ביד חייב לשלם מביתו, לכן התפלל עליו: "וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה" שיעלה לרצון ולא יטעה כשנושא ונותן ביד, ולפי שלפעמים יבא לפניו איזה אלם לדין ויתחייב בדינו ונמצא חזק רודפו לכן אמר "מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו" וכו' שאם לא כן פעם אחרת לא ירצה לדון הדיין, מפני יראת הרשע ונמצא העולם מתמוטט.

המאור ושמש (הרב קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין זצ"ל, היה מגדולי חכמי פולין לפני 200 שנה) בביאורו לפסוקינו ביאר שכאשר אדם לומד תורה לפני התפילה[5], מוחץ הוא בלימודו את כל המקטרגים המעכבים שתעלה תפילתו לשמים (ובזה פירש הרב את המילים "מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו", מָתְנַיִם זה לשון לימוד, כמו המילה תנויי או מתניתין) ויברך ה' את האדם שתפילתו תישא פירות (את המילה "חֵילוֹ" מפרש הרב מלשון תפילה, כמו: "וַיְחַל מֹשֶׁה" (שמות לב, יא)) "וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה"[6] – גם תנועות הידיים שעושה האדם כדי לעורר את ליבו לתפילה לה', גם זה יעלה לרצון לפניו יתברך[7].

שבה את ליבי פירושו את רבנו אליהו כהן האיתמרי מאיזמיר ע"ה (בספרו יד בכל סימן אלף צב) שכתב שמכיון שהלווים הם מורי הוראות בישראל, הם צריכים להיות עשירים[8], כדי שדבריהם ישמעו ויתקבלו, כמו שאומר שלמה המלך: "חָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה, וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים" (קהלת ט, טז) ובזה יתבאר המשך הפסוק "וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה"[9] שיהיו עושים הם את סדר העבודה בזריזות ושמחה, היפך העני שכל ימיו יגון ודאגה, וידיו כבדים עליו.

8

משימה שבועית

עשה השבוע פעולות של מצוות בידיים שלך, לדוגמא: תן צדקה עם היד שלך, תעזור לחבר עם הידיים שלך, תתכוון בהנחת התפילין ביד שלך, עשה אמירת שלום ובוקר טוב לאנשים באמצעות היד שלך. בהצלחה רבה

[1] הרחבתי על זאת כאן בספר בפרשת וישלח.

[2] ובזה פירש הרב לוי אסולין זצ"ל (הרב חי לפני 120 שנה, היה מגדולי הרבנים במרוקו ואחר כך עבר לאלג'יר) בספרו בני לוי (סוף דרוש כ, אות רא) את מה שאנו אומרים בברכת רצה בתפילת עמידה: "וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצון" – שגם אלו המתפללים מהר, יקבל ה' לרצון את תפילתם.

[3] הרב רפאל כדיר צבאן ע"ה בספרו נפש חיה (חלק ב סוף פרשת כי תצא) ביאר את הפסוק: "רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה" (ישעיה נד, א) כך: החוטא שנשמתו היתה עקרה מהמצות, לא ילדה מלאכים מליצי יושר בזכות מצותיו, ועיין עוד בתיקונים חדשים לרמח"ל תיקון שלושים ושלוש.

[4] עיין אודותיו בהרחבה בשיעור ברשת שהעברנו אודותיו, תחת הכותרת: "חכמי מרוקו, סיפורים, אורחות חייהם ועולמם הרוחני, ובעיקר הרב יעקב אבן צור".

[5] כגון: שקם בחצות הלילה ולומד, או אפילו לומד כמה רגעים לפני התפילה.

[6] עיין פה אליהו לרב אליהו חמווי ע"ה בפרשתנו (חלק א עמוד 191 במהדורת מכון הכתב) שביאר שהמילים "וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה" הם מתייחסות על התפילה, שעליה נאמר: "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם" (איכה ג, מא).

[7] עיין בן איש חי הלכות שנה א פרשת בשלח הלכה ב, ודע שכאשר אדם מתפלל תפילת שמונה עשרה, עדיף שלא להתנועע בתפילה (ראה בספר עוד יוסף חי דרשות תחילת פרשת נח, ובשם משמואל פרשת ואתחנן שנת תרעה, ועיין עוד בשו"ת הרמ"ע מפאנו סימן קיג, מחזיק ברכה לחיד"א או"ח סימן מח ס"ק ה-ו, חסד לאלפים סימן מח, אולם עיין בשיבולי הלקט סימן יז וספר חסידים סימן נז, ודע שמה שכתב הזוהר הקדוש חלק ג דף ריח עמוד ב, והכוזרי במאמר שני פיסקה פ ובעל הטורים על שמות כ, טו, זה לגבי נענוע בלימוד תורה).

[8] כדברי המדרש בילקוט שמעוני פרשת וזאת הברכה רמז תתקנה: "בָּרֵךְ יְהוָה חֵילוֹ" בנכסים.

[9] עיין שם בהמשך דברי הרב שביאר עוד כמה אופנים לפסוק זה, כגון: "וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה", כיון שהלווים עשירים, אנשים אחרים יתאוו לקחת פרוטה מהם, שגם הם יתברכו ויתדבקו בהם, פירוש נוסף מביא הרב שבירכם בעושר, מכיון שהיו בעלי הוראה, צריך להסיר לזות שפתיים שלא יחשדו בהם שהם לוקחים שוחד ומעטפות של כסף.