מה דיברו אברהם ויצחק בדרך לעקידה

אברהם הולך לעקוד את יצחק, משאיר את המלווים אליעזר וישמעאל ואומר: "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם" (בראשית כב, ה) אברהם לוקח את האש ואת המאכלת ושם את העצים על יצחק, והתורה אומרת: "וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו" (בראשית כב, ו) מה הם דיברו בדרך? מה הם אמרו? "וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה", "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אלוקים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו" (בראשית כב פסוקים ז-ח) פעמיים כתוב פה "וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו" בפעם הראשונה (בפסוק ו) אפשר להסביר שהם הלכו לבד, הלכו ביחד, דברו בדרך, נפרדו. בפעם השנייה (בפסוק ח) שיצחק מבין שאולי הוא השה לעולה, שוב, "וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו" איזה גבורה, אומר הפייטן: "הבן להיזבח והאב לזבוח" (קטע מהפיוט "עת שערי רצון", נכתב על ידי הרב יהודה בן שמואל, אבן עבאס, חי לפני למעלה מ-900 שנה, ומעלת פיוט זה גדולה, עד כדי כך שכתב החיד"א בספרו סנסן ליאיר סעיף ב שעל כל צרה שלא תבוא, יאמר האדם את פרשת העקידה בדמעות, ואת הפיוט עת שערי רצון, וינצל מהצרה) אומרת הקבלה (שערי אורה, השער החמישי הספירה השישית, וראה גם בלקוטי לוי יצחק, הערות לזוהר בראשית עמוד קצט) כאן היה איחוד של מידת החסד של אברהם, למידת הדין של יצחק. "וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו" בלב אחד, בכוונה אחת ברצון אחד, כל אחד עם המטען שלו, כל אחד עם המידה שלו.

נאמר לריבונו של עולם: ראה את בניך החיילים, המתגייסים, ראה את ההורים שביחד הולכים, כולם בלב אחד כאיש אחד עם כוונה אחת, עם דרך אחת.

ריבונו של עולם עקדת יצחק הייתה ליצחק, ריבונו של עולם ראה גם ראה את העקדות הרבות של היום, במלחמת "חרבות ברזל", חוס ורחם על עם ישראל וזכור לנו את האחדות הזו. שתף ריבונו של עולם את מידת הרחמים יחד עם מידת הדין, כי אי אפשר שהעולם יתקיים במידת הדין.